חורחה מריו ברגוליו, האפיפיור פרנציסקוס שנפטר הבוקר (שני), היה האפיפיור הראשון מאז המאה השמינית שנולד מחוץ לאירופה, דבר אשר השפיע עמוקות על תקופת כהונתו. הוא בנוסף נתפס גם כ״אפיפיור ליברלי״ ולעתים נקרא "האפיפיור הקומוניסטי", ודאי מול קודמו על הכס בנדיקטוס ה-16, אך בישראל ככל הנראה ייזכרו אותו בשל התבטאויותיו החריפות נגד המלחמה בעזה.
כליברל, פרנציסקוס דגל בשוויון מגדרי מלא בתעסוקה ובקבלת החלטות, והתנגד בתוקף לאלימות במשפחה. למרות שלא תמך בהסמכת נשים ככמרות, הוא הרחיב את תפקידיהן בכנסייה והעניק להן זכויות הצבעה בפורומים שהיו חסומים בפניהן בעבר.
האפיפיור פרנציסקוס (צילום: רויטרס)
בנושא הלהט"ב, עמדותיו עברו התפתחות. בתפקידו כארכיבישוף בבואנוס איירס, התנגד לנישואים חד-מיניים בארגנטינה. אולם הפתיע כשאמר: "אם אדם הוא הומו ומחפש את האל, מי אני שאשפוט אותו?" – הצהרה פורצת דרך ביחס לתקופה ובטח כבכיר בכנסייה.
בנוסף, הבהיר כי "נטיות אינן חטא" והשווה זאת לנטייה לכעס, שהופכת לחטא רק בפגיעה באחרים. בשנת 2023 המשיך במגמה זו כשקרא לביטול חוקים המפלילים הומוסקסואליות, ואף הביע נכונות לשקול ברכת זוגות חד-מיניים, תוך שמירה על תפיסת הנישואים הקתולית המסורתית.
אך דעותיו לגבי מדינת ישראל מציגות סיפור אחר. פרנציסקוס, שביקורו הראשון בישראל ב-1973 נקטע בפרוץ מלחמת יום כיפור, טיפח לאורך כהונתו יחסים מורכבים עם ישראל והעם היהודי. יחסו ליהדות כדת היה חיובי באופן עקבי – "לנוצרי אסור להיות אנטישמי, שכן אנחנו חולקים את אותו השורש", אמר.
האפיפיור פרנציסקוס באושוויץ (צילום: רויטרס)
ביקורו בישראל ב-2014, נישק האפיפיור את ידיהם של ניצולי שואה ביד ושם ואף עצר לתפילה ליד גדר ההפרדה. אולם בשנתו האחרונה, בצל המלחמה בעזה, הפכו התבטאויותיו לחריפות – העביר ביקורת על פגיעה בתושבי עזה, טענות על "אכזריות" ועל ירי מכוון כלפי ילדים – אמירות שהפכו למקור מתיחות עם הוותיקן.
כך למשל כתב בספרו האחרון כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, אמר שיש רעב כבד ואף התייחס לאמונתו הדתית כי היהודים הינם "הקורבנות הנצחיים", וכי מטרתם של היהודים הינה להישאר הקורבנות. במסרו האחרון, אמר האפיפיור השנוי במחלוקת, מול אלפי אנשים כי "אתמול הפציצו ילדים". "זו אכזריות. זו לא מלחמה. רציתי לומר זאת כי זה נוגע ללב", בהתייחסו למלחמה בעזה.
בפעם האחרונה שנצפה בציבור, אתמול, בוקר חג הפסחא, אמר פרנציסקוס: "אני מביע את קרבתי לסבלם של הנוצרים בפלסטין ובישראל, ולכל העם הישראלי והעם הפלסטיני… אני פונה לצדדים הלוחמים: קראו להפסקת אש, שחררו את בני הערובה ובואו לעזרתו של עם מורעב השואף לעתיד של שלום!".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.