בסתיו האחרון, קצין בכיר מכוח קודס האיראני נפגש עם אגיל אסלנוב, סוחר סמים מגאורגיה. הקצין מסר לאסלנוב תמונה של דמות יהודית מוכרת באזרבייג'ן והנחיות מפורטות כיצד לרצוח אותו. אסלנוב הסכים לרצוח את הרב שניאור סגל תמורת מחיר של 200,000 דולר, כך לפי בכירים במערת הביטחון באזרבייג'ן, שדיברו בעילום שם כדי לדון במודיעין הרגיש, כך דווח בוושינגטון פוסט.
המזימה, שסוכלה על ידי שירות הביטחון הממלכתי של אזרבייג'ן בתחילת ינואר השנה, כללה גם תוכנית לתקוף מרכז חינוכי במדינה, אמרו הגורמים. אסלנוב ומשתף פעולה מקומי נעצרו והואשמו בקשירת קשר לביצוע פעולת טרור, כך לפי הצהרה של שירות הביטחון במדינה ודיווחים בתקשורת המקומית.
השמועה החדשה: צפוי להשתתף בתוכנית "אופק לפלסטין", איסמאעיל קאאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה. (צילום: רויטרס)
הרב סגל אמר ל"וושינגטון פוסט" כי נודע לו על מזימה נגד דמות דתית מוכרת ועל מעצרם של שני חשודים מהעיתונות האזרבייג'נית. למרות זאת, הוא אמר שהוא מרגיש בטוח באזרבייג'ן: "אנחנו חיים כאן בשלווה. אני הולך כאן ברחובות, ואין פחד". גורמים אזרבייג'ניים ואיראנים לא הגיבו לפניית הוושינגטון פוסט לתגובה.
המקרה של סגל הוא ניסיון ההתנקשות האחרון שניסתה להוציא איראן לפועל, לעתים קרובות תוך שימוש באנשים בעלי כוח, עולם הפלילים ועם גישה לנשק, כחלק ממסע ההסלמה נגד דמויות או מטרות יהודיות ואנטי-איראניות ברחבי העולם, כך אמרו גורמי הביטחון.
הזינוק בתקיפות ממוקדות התגבר לאחר השבעה באוקטובר, אמרו הגורמים והוסיפו כי השימוש והפעלת פושעים לבצע את המזימות מאפשר לאיראן לשמור על מידה של הכחשה.
התובעים הגרמניים האשימו את איראן בשימוש בעבריינים פליליים מוכרים כדי לתקוף בתי כנסת ובית ספר בשנת 2023. במרץ 2024, המשטרה בפרו עצרה אדם איראני שנטען כי הוא חבר בכוח קודס ושני שותפים מקומיים על ניסיון לתקוף אזרח ישראל המתגורר במדינה הדרום אמריקאית.
בחודש שעבר הרשיע חבר מושבעים פדרלי בניו יורק את רפאת אמירוב ופולאד עומארוב בתכנון להרוג את העיתונאית והאקטיביסטית האיראנית-אמריקאית מאסיה אלינז'אד. שני הגברים, הקשורים לקבוצת פשע מאורגן רוסית, נמצאו אשמים ברצח בשכר. התובעים אמרו שחיל משמרות המהפכה האסלאמיות של איראן (IRGC) הציע להם 500,000 דולר כדי להרוג את אלינז'אד בביתה בברוקלין.
משגרים של משמרות המהפכה (צילום: WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
אלינז'אד ידועה בביקורת הבוטה שלה על חוקי החיג'אב המחייבים של איראן והפרות זכויות אדם. היא הקימה את קמפיין My Stealthy Freedom, שעודדה נשים איראניות לשתף תמונות שלהן ללא חיג'אב או כיסוי ראש. אמירוב ועומארוב צפויים לקבל את גזר הדין בספטמבר והם צפויים למאסר עולם.
כדי לקדם את מזימת אזרבייג'ן לכאורה, נפגש אסלנוב באיראן עם פעילים מכוח קודס, זרוע המבצעים החיצונית של משמרות המהפכה. הפגישה בוצעה על ידי מוחמד גולקרי, אזרח איראני בעל קשרים פליליים נרחבים, כך לפי גורמי הביטחון. עם שובו לבאקו, בירת אזרבייג'ן, גייס אסלנוב את האזרח האזרבי ג'יהון איסמאילוב, ויחד הם החלו לעקוב אחר סגל, אמר אחד הבכירים.
בהודעת שירות ביטחון המדינה נמסר כי השניים "עבדו לאיסוף מידע על חבר בקהילה דתית, ושלחו את מיקום מגוריו ומקום עבודתו לנציג של סוכנות שירותים מיוחדים זרה באמצעות אפליקציית בסמארטפון".
גורמים רשמיים אמרו כי ייתכן שזו לא הפעם הראשונה שאיראן מנסה להוציא להורג מישהו באזרבייג'ן. בשנת 2023, המחוקק האזרבייג'ני פאזיל מוסטפא ניצל מניסיון התנקשות בו נורה ברובה קלצ'ניקוב. שירות הביטחון של המדינה הכריז מאוחר יותר על התקרית כמתקפת טרור, בעוד החוקרים הפנו אצבעות לעבר איראן, תוך ציטוט הביקורת של מוסטפא על טהראן על כך שעוררה לכאורה פילוג דתי באזרבייג'ן.
מוסטפא אמר בראיון לרשת מקומית באזרבייג'ן כי החשודים "ביצעו את פקודותיהם וקיבלו על כך כסף" וכי "אדוניהם הם אנשי דת בכירים במדינה האיראנית". בקיץ שעבר, חמישה נאשמים בתיק של מוסטפא נמצאו אשמים בבגידה, ניסיון רצח של מדינאי או איש ציבור, וסחר בלתי חוקי בנשק. הם נידונו לתקופות מאסר שנעו בין ארבע שנים למאסר עולם.
איראן ואזרבייג'ן, אף על פי שהן קשורות בגבול משותף ובקשרים היסטוריים ואתניים, היו מחלוקות זה מכבר על תמיכתה של טהראן בארמניה, היריבה האזורית של אזרבייג'ן.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".