למעלה מ-150 מגדלים, חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי ארגונים חקלאיים העוסקים בתחום, השתתפו ביום עיון מיוחד ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים, ובשיתוף מו"פ צפון במכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות. בכינוס, שהתקיים בקיבוץ בית העמק בגליל המערבי, נדונו בהרחבה חידושים, ניסויים עדכניים וגם בעיות הקיימות בענף.
אייל עובדיה, יו"ר שולחן הבננות מועצת הצמחים, מנכ"ל מגדלי בננות גליל מערבי, אמר כי "האסון של השבעה באוקטובר, והמלחמה המתמשכת שבאה בעקבותיו, הציבו שלל אתגרים לאומיים, ובהם גם אתגרים רבים עבור מגדלי הבננות. החל ממגדלים מפונים ושטחי גידול אסורים לכניסה (או כאלה שיש אליהם גישה מוגבלת או חלקית) בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, עבור החקלאים שעבדו בכל התקופה בשטחי גידול מאויימים ו'תחת אש', היעדר מיגון בשטחים החקלאיים ובדרכים המובילות אליהן, ועד המחסור בידיים עובדות שהורגש בכל הענף".
יום עיון שולחן מגדלי הבננות במועצת הצמחים (צילום: באדיבות מועצת הצמחים)
"כל אלה התווספו לאתגרים היומיומיים של המגדלים, בהם למשל ההתמודדות מול פגעי טבע ואקלים משתנים. לכן, בימים אלה, בשיתוף פעולה הדוק עם המגדלים, אנו מבצעים פעולות רבות במטרה לשקם ולקדם את הענף, ולשמחתנו – יש תוצאות ופירות לעמלנו". "בהקשר המלחמתי", הוסיף עובדיה.
הוסיף לומר כי "חשוב לי לציין את החיבוק החם שקיבלנו מכלל חלקי החברה הישראלית ואת ההבנה הכללית בציבור כי חייבים לשמור על החקלאות הישראלית ועל המגדלים המקומיים ששומרים על גבולות המדינה ומספקים את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, ולעיתים אף משלמים בחייהם. התחושה שניתנת לנו מהציבור היא זכות גדולה".
משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, החמיא לפעילות העניפה של שולחן המגדלים וציין כי "אנו מקיימים פעילויות יומיומיות רבות במטרה להוביל קדימה את הענף, שכולנו, ולשמחתי – גם הצרכנים, כל-כך אוהבים".
"אנו תומכים במחקר ופיתוח, נוקטים פעולות בתחום הגנת הצומח, מקדמים שימוש בכלים טכנולוגיים ושיטות עבודה מתקדמות שיקדמו אותנו לעבר החקלאות המודרנית אליה אנו שואפים, מעודדים צעדים מגוונים שמטרתם העלאת יבולים, חיסכון במים, פיתוח ואקלום זנים חדשים ועוד. כמובן שכל אלה שווים מעט מאוד ללא החקלאי הישראלי שיודע להפיק מהם את המיטב".
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל: "המחקר היישומי הוא חיוני לשימור ופיתוח ענף הבננות המהווה מנוע צמיחה כלכלי חשוב בגליל המערבי ובעמק הירדן, ותורם לחיזוק ביטחון המזון של מדינת ישראל".
בננות (צילום: אינג אימג')
"בהובלת ד"ר נבות גלפז, חוקר מו"פ צפון, אנו פועלים יד ביד עם המגדלים, שולחן הבננות, שה"מ ושותפים נוספים, למתן מענה מקיף לצרכי הענף, לרבות התגברות על איומים פוטנציאליים בתחום הגנת הצומח, העלאת ההכנסה למגדלים על ידי שיפור יבולים וייעול השימוש במים, כמו גם צמצום בכוח אדם על ידי עיצוב מטע העתיד שיאפשר שילוב מיכון מתקדם ורובוטיקה לעטיפה וקטיף בצמחי הבננה ועוד".
לפי נתוני מועצת הצמחים, גידול הבננות מהווה כיום מרכיב מרכזי וחשוב בכלכלת הגליל המערבי, חוף הכרמל ועמק הירדן, בענף שמפרנס בכבוד אלפי משפחות. בישראל ישנו כיום היקף שטח נטוע של כ-30 אלף דונם בננות, הפרוסים בכל רחבי הארץ – חוף הכרמל, עמק הירדן, גליל המערבי, באיזור עוטף עזה ויישובי קו העימות בצפון הארץ, איזור שאן-חרוד ועוד.
כל אלה מניבים יבול של כ-200 אלף טון בננות בשנה, פרי איכותי שנמצא על המדף כל השנה וכולו נמכר בשוק המקומי. לבננה הישראלית יש ערכים תזונתיים מצוינים, אין בה ריסוסים וכמעט ואין מחלות, הפרי נקי מגידולים כימיים והגידול כמעט אורגני לחלוטין.
בעולם, לעומת זאת, ישנן עשרות מחלות המשפיעות על הבננות וגורמות לטיפולים כימיים במטעים; לשם ההשוואה, מטעי בננות המגודלים באזורים טרופיים בעולם מרוססים לפחות אחת לשבוע.
רשות הטבע והגנים החלה בסקר צומח נרחב באזורי החרמון וקו העימות, שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה. מטרת הסקר היא להעריך את היקף הנזק ולתכנן את שיקום בית הגידול הייחודי, המהווה נכס אסטרטגי בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים.
החרמון, הידוע כמחציתו מדבר וכאזור אקולוגי ייחודי, מהווה בית גידול לצמחים נדירים ובעלי חשיבות עליונה. בין הצמחים שנמצאו בסקר הראשוני נכללים "נפית הבשן", "עיריוני קצר" וגם "מעריב משתלשל", המעידים על עושר בוטני יוצא דופן – כך אמרו ל"מעריב" ברשות הטבע. צמחים אלו, אבות של צמחי תרבות, מכילים תכונות גנטיות חיוניות לעמידות בפני יובש, מליחות ומחלות – יכולות קריטיות להתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית.
"האזורים שנפגעו בהר דב ובבקעת אגס הם בעלי מגוון אדיר של צמחים מיוחדים", הסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "במהלך הלחימה, פעילות צבאית אינטנסיבית, כולל תמרון כלים כבדים וחפירת עמדות, גרמה לחישוף קרקע ונזק דרמטי. כעת, כשהגישה מתאפשרת, אנו פועלים באופן שיטתי כדי להגדיר את היקף הפגיעה ולזהות את האזורים שלא נפגעו. הבנה זו תסייע לנו להחזיר את השטח למצבו הטבעי".
הר דב (צילום: דובר צה"ל)
ד"ר אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הדגיש את חשיבות השימור: "החרמון הוא אוצר בוטני. הצמחים כאן מספקים לנו את הגנום הדרוש לפיתוח זני תרבות עמידים בפני אתגרי האקלים העתידיים. שימורם הוא אינטרס לאומי וגלובלי".
הלחימה הותירה את חותמה על שטחי הטבע ברחבי הארץ. הנזקים חסרי התקדים נאמדים ב-340 אלף דונם של שרפות עד אוקטובר 2024, בנוסף לפגיעה בתשתיות טיילות ובתי גידול בשמורות הטבע ובגנים לאומיים.
רשות הטבע והגנים, הנאבקת בהיקף הנזקים הגדול ביותר זה 60 שנות קיומה, פועלת במקביל לשיקום ולטיפול בפסולת שהותירה הלחימה. "למרות הפגיעה, אנו אופטימיים לגבי יכולת ההשתקמות של החרמון", אומר דולב. "כמויות המשקעים הגבוהות באזור תורמות לכך. שאיפתנו היא להחזיר את הקרקע למצב טבעי ככל הניתן, ולאפשר לצומח לשגשג מחדש".
יעד אבירם, פקח אזורי בצפון הגולן, הוסיף: "במהלך הלחימה חיי אדם היו בראש סדר העדיפויות, אך דאגנו לצמצם את הפגיעה בטבע ככל האפשר. כעת, כשהכוחות פינו את השטח, אנו עוסקים בפינוי כמויות אדירות של פסולת וציוד צבאי שנותר מאחור. נמשיך לנטר את מצב החרמון ולפעול לשיקומו המלא, מתוך הבנה כי שימור הטבע הוא אבן יסוד בחוסן הלאומי והסביבתי של ישראל".
חברת נמלי ישראל החלה הבוקר (רביעי) בביצוע העבודות להריסת מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. תהליך הריסה היסטורי ומורכב אשר מסמן שלב חשוב נוסף בשיקום מפרץ חיפה והפיכתו למרחב נקי ובטוח לתושבים.
מדובר במיכל לא פעיל שכבר רוקן לחלוטין מאמוניה, עשוי פלדה עטופה בשכבות אלומיניום ובידוד נוסף ומוקף בשתי מעטפות בטון בעובי של כארבעים סנטימטר כל אחת במרחק של כמטר אחת מהשנייה. עבודות ההריסה יבוצעו בשלבים התחלתיים עם הריסת המעטפת החיצונית לאחריה הפנימית ובהמשך יפורק גוף המיכל עצמו.
הריסת מיכל האמוניה בחיפה (צילום: חברת נמלי ישראל)
העבודות מתבצעות על ידי הקבלן מטעם חיפה כימיקלים במימון משותף של חברת נמלי ישראל ו"חיפה כימיקלים", וזאת כחלק ממחויבות משותפת להשלמת הפירוק הסופי של המתקן ששימש במשך עשרות שנים את תעשיית הכימיקלים הישראלית. בחברת נמלי ישראל הדגישו כי "ישנה חשיבות להרוס את מיכל האמוניה, העומד ריק מזה עשר שנים, ואינו נמצא עוד בשימוש. זאת, כדי למנוע אפשרות כלשהי לשימוש במיכל לטובת אחסון של חומרים מסוכנים בעתיד".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה כי "מדובר בצעד חשוב נוסף בדרך להבראת מפרץ חיפה ולהפיכתו לאזור בטוח ונקי יותר. אני מברכת את חברת נמלי ישראל על המימוש המקצועי של המשימה הלאומית הזו".
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "ההריסה של מיכל האמוניה היא חלק מתהליך רחב של התחדשות והתפתחות במפרץ חיפה. מדובר בצעד חשוב שמבטא את המחויבות שלנו לפיתוח תשתיות מודרניות שמתאימות לעתיד של האזור נמשיך לפעול יחד עם כל הגורמים כדי לקדם מרחב איכותי יותר לתושבים ולחזק את הקשר בין העיר לנמל".
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פינו צרויה, הוסיף "פירוק מיכל האמוניה הוא צעד חשוב למען תושבי חיפה והסביבה. חברת נמלי ישראל תמשיך לעבוד יחד עם עיריית חיפה כדי לקדם סביבה נקייה איכות חיים טובה יותר ולחזק את הפעילות הנמלית של העיר ברמה בינלאומית".
במהלך שנות ה-80 העולם המערבי עבר מהפך צרכני עם התבססות והתפשטות של רשתות שיווק גדולות וסופרמרקטים לעומת קניות במכולת השכונתית. שינוי זה בתרבות הצריכה הבליט את הצורך בהארכת חיי מדף של ירקות ופירות בכלל ועגבניות בפרט.
בתחילת שנות ה־90, כשדיברו על עגבניות, הדאגה המרכזית של חקלאים, משווקים וגם צרכנים הייתה פשוטה: לעגבנייה אין חיי מדף ארוכים. היא התרככה מהר מדי, איבדה צבע, התפרקה במשלוח ועוד. זה השתנה כשב-1991 הושקה בישראל עגבנייה מזן חדש בשם "דניאלה", שהצליחה לשלב תכונות שבעבר נראו כמעט סותרות: יציבות פיזית, חיי מדף ארוכים, עמידות לשינוע, וכל זה מבלי לוותר על תכונות של איכות הפרי.
ייחודיות ויתרונות של הזן גרמו לכך ש"דניאלה" היווה אבן דרך בעולם טיפוח העגבניות, כבש את שווקי העולם ונהיה מותג ברמה בינלאומית.
מה מיוחד ב"דניאלה"?
הפיתוח של "דניאלה" לא היה רק הישג חקלאי אלא גם פתרון ממשי לבעיה תזונתית עולמית: איך מביאים ירקות טריים, מזינים ובטוחים למרחקים ארוכים, מבלי לפגוע באיכותם או בבטיחותם?
עגבניות נחשבות למזון על. הן מקור עשיר לוויטמינים C ו-A, סיבים תזונתיים, אשלגן, חומצה פולית ונוגדי חמצון כגון ליקופן.
לא רק הישג חקלאי (צילום: באדיבות "הזרע")
ליקופן: צבע אדום עם כוח רפואי
ליקופן (Lycopene) הוא פיגמנט טבעי ממשפחת הקרוטנואידים, האחראי לצבע האדום-עז של העגבנייה. אבל צבע הוא רק ההתחלה.
בשנים האחרונות הליקופן זכה לעשרות מחקרים מדעיים, שהצביעו על קשרים בין צריכתו לבין יתרונות בריאותיים מובהקים:
הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם – בזכות השפעתו האנטי-דלקתית ונוגדת חמצון. הגנה מסוימת מפני סוגי סרטן – במיוחד סרטן הערמונית, הריאות והקיבה. שיפור בריאות העור כולל הגנה מקרינת UV. שמירה על בריאות הראייה ומניעת ניוון מקולרי בגיל מבוגר. ככל שהעגבנייה בשלה יותר – תכולת הליקופן בה גבוהה יותר. תכולה זו משתמרת גם לאחר בישול (ואף זמינה יותר לגוף בצורתה החמה), אבל כשמדובר בשיווק ירקות טריים, האתגר הוא להביא את העגבנייה הבשלה והאיכותית כפי שהיא אל הצרכן.
חקלאות עם אחריות בריאותית
עבור "הזרע" שייצרה את זן עגבניית "דניאלה", בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, זו לא הייתה רק הצלחה מסחרית, אלא הוכחה לכך שחדשנות חקלאית יכולה להשפיע על הבריאות הציבורית. מאז אותה הצלחה, החברה המשיכה לפתח זני ירקות עשירים בערכים תזונתיים, עמידים יותר לתנאי גידול קשים וידידותיים יותר לאדם ולסביבה.
היום, יותר מתמיד, ברור: הירקות שאנחנו אוכלים לא רק ממלאים את הצלחת, הם גם מעצבים את הבריאות שלנו. ועגבנייה אחת, שצמחה כאן בישראל, הייתה שם ברגע שבו זה התחיל להשתנות.