תחתית החבית: סמוטריץ' משלם למשפיענים שיאדירו אותו

הדוברות הפוליטית מתה. יחי ההילטון של התעמולה, עם שירות מלא ותפריט מראש. כי כשהמחמאה נכתבת בחדר של יועץ יחסי ציבור ונשלחת במייל למשפיען, בלי לציין שמדובר בקמפיין תעמולה כנדרש, זאת כבר שטיפת מוח כוזבת.

אם היה מדובר בקמפיין שמטרתו ליידע את חיילי המילואים על זכויותיהם, זה היה נדרש, חשוב, אפילו מתבקש. אלא שזה לא המקרה. אין כאן קריאה למיצוי זכויות, אין הפנייה לטפסים, מוקדים טלפוניים או מערכות סיוע, ואין שום הסבר מעשי, אלא רק מסרים מהונדסים שמרימים לשר האוצר. מי שצופה בסרטונים לא לומד דבר חדש על זכויותיו. הוא רק לומד דבר אחד: שלסמוטריץ' מגיעות מחיאות כפיים. וזה מביך כמו שזה נשמע.

אין שום בעיה בשימוש במשפיענים. במציאות של 2025, זו כבר פרקטיקה שגרתית כשמדובר בעסקים. אבל כשהקוד קופון נכנס בדלת האחורית של הפוליטיקה, במסווה של "קמפיין אותנטי", והמקור לכסף הוא מימון המפלגות, כלומר, כסף ציבורי, זאת כבר בעיה גדולה. הכסף הזה ניתן למפלגות מתוקף חוק כדי לאפשר פעילות פוליטית, שקופה, ועניינית, ולא כדי לממן תעמולה סמויה ברשתות החברתיות.

יטענו אנשיו של סמוטריץ', ששר האוצר לשעבר, משה כחלון עשה את קודם. לא ברשת, אלא בשלטי חוצות ומודעות בעיתונים, כשיום אחד בשנת 2017, כשהבחירות עוד היו מעבר לאופק, נשטפה לפתע הארץ בשלטים עם תמונתו של השר, ותחתיה הכיתוב "נטו בשבילך, נטו כחלון". המסר ריפרר לתוכניות הכלכליות שהוביל שמותגה בהן המילה "נטו", "נטו משפחה", "נטו תעשיה" נטו הוזלות".

אבל ההבדל הגדול בין הקמפיין של כחלון, לזה של הציונות הדתית, הוא שעל השלטים והמודעות היה כתוב "מפלגת כולנו", כדי שיהיה ברור לחלוטין מי עומד מאחוריו. אצל סמוטריץ', אף אחד לא טרח לציין מי מימן אותו. מה שנראה לגולש התמים כמו פירגון אזרחי אותנטי, הוא בעצם קידום תדמית אישית של שר מכהן, שהוא, הגולש, שילם עליו מכיסו.

נזכיר ששר האוצר לא עשה טובה למילואימניקים, אלא את עבודתו. ועל העבודה הזאת הוא מקבל מאיתנו משכורת.