Connect with us

חדשות בעולם

תחיית הקהילה היהודית ביורמלה: הרב קוטנובסקי-ליאק מחזיר חיים

Published

on




הרב שמעון קוטנובסקיליאק, רב כריזמטי המשלב חום אנושי עם קפדנות אינטלקטואלית, יצא למסע יוצא דופן: תחיית החיים היהודיים ביורמלה, לטביה. עיירת הנופש השוכנת על חוף הים הבלטי, שהייתה בעבר מוקד תוסס של קיץ יהודי, נותרה שוממה במשך עשרות שנים לאחר שזוועות השואה חיסלו את קהילתה היהודית. במסירות עמוקה ובהבנה רחבה של המסורת היהודית, הרב קוטנובסקי-ליאק הפיח חיים חדשים באתר ההיסטורי הזה, והקים קהילה מסבירת פנים ליהודים ולא-יהודים כאחד. 

לפני המלחמה הייתה יורמלה מקום מפלט לאינטלקטואלים ומלומדים יהודים. מיקומה על שפת הים, יופייה הטבעי, ואווירת הקיץ הפסטורלית משכו אליה דמויות כהרב קוק ומנהיגי חב"ד. בעיירה פעלו בתי כנסת רבים, שלכל אחד מהם היסטוריה ואופי ייחודיים, והם שיקפו את השגשוג התרבותי והקהילתי של יהדות לטביה.

החיים היהודיים ביורמלה נשזרו ברוח אינטלקטואלית, שמירה על מצוות ומעורבות חברתית. חוקרים שוחחו בטקסטים תלמודיים, משפחות טיילו לאורך החוף, וילדים שיחקו בחול. בתי הכנסת שימשו מרכזים דתיים, תרבותיים וחינוכיים. תמונת הקיץ השלווה הזו התנפצה באכזריות עם הפלישה הנאצית ללטביה ב-1941. הקהילה כוונה להשמדה שיטתית: בתי הכנסת חוללו ונהרסו, ורבים מיהודי המקום נרצחו. השואה הותירה צלקת עמוקה ומחיקה כמעט מוחלטת של החיים היהודיים בעיירה.

"גם במקום הרחוק ביותר, אפשר להצית מחדש את הרוח היהודית"

הרב קוטנובסקי-ליאק, דור שלישי למשפחת "סרבנים" יהודים מברית המועצות, חש קשר עמוק למורשת האבודה הזו. אביו, יליד ריגה, סבל מגירוש לסיביר כציוני פעיל. אמו נולדה בטשקנט במהלך מלחמת העולם השנייה, וסבו רופא יהודי, נמלט מז'יטומיר בתקופת רדיפת האינטלקטואלים של סטלין.

נולד וגדל בישראל, הרב קוטנובסקי-ליאק שירת ביחידה מיוחדת בצה"ל, ולאחר מכן עבר לעסוק בהסברה יהודית בארצות הברית, במקסיקו ובמוסקבה – שם גם הכיר את רעייתו זינה, עיתונאית רוסייה. הם ייסדו יחד סידור עברי-רוסי, ועם חזרתם לארץ, התיישבו בחריש. כיום הם הורים לשלושה וממשיכים להקדיש את חייהם לעשייה קהילתית, גם במחיר נסיעות תכופות.

ההזדמנות להקים קהילה יהודית חדשה ביורמלה הייתה עבורם זכות ואתגר. הרב ראה בכך שליחות: לא רק לקיים שירותי דת אלא לבנות קהילה חיה, פתוחה, מגוונת ומכילה. היום הוא מעביר שיעורים בבית הספר המקומי, מקיים בריתות (כולל גיור גבר בן 83), נותן הרצאות ברחבי לטביה ומפעיל ערוץ יוטיוב ברוסית – הכולל גם תכנים עבור לא-יהודים, בנושאי בני נח.

 הקהילה היהודית ביורמלה (צילום: פרטי)
הקהילה היהודית ביורמלה (צילום: פרטי)

אחד מקווי האופי הבולטים של הנהגתו הוא הגישה המכילה. לדבריו, "קהילה יהודית משגשגת חייבת לכלול את כולם – בין אם הם שומרי מצוות ובין אם לא". בזכות הגישה הזו הצטרפו אל הקהילה מגוון רחב של יהודים – שומרי מסורת, חילונים, וגם מחפשי שורשים. חינוך הוא נדבך מרכזי בפעילותו. אמנם אין ביורמלה בית ספר יהודי רשמי, אך הוא פועל במסגרת החינוך הממלכתי ומעביר שיעורי עברית, חגי ישראל, היסטוריה יהודית ותרבות. "הילדים הם ההמשכיות", הוא אומר, ומקפיד לחבר אותם לערכים ולזהות היהודית, בין אם באמצעות סדנאות, ארוחות שבת או חגים משותפים.

מעבר לעשייה המקומית, הרב שומר על קשר הדוק עם העולם היהודי הרחב – כולל הרבנות הראשית לאירופה – מתוך תפיסה שקהילה, קטנה ככל שתהיה, אינה פועלת בבידוד. "אנחנו מחוברים. קהילה אחת יכולה להאיר את העולם", הוא אומר. הרב קוטנובסקי-ליאק אינו מתעלם מהקשיים. אנטישמיות סמויה, אדישות דתית – שריד מהתקופה הסובייטית – ומחסור במשאבים, מקשים על הפעילות. אבל הוא אינו מתייאש. "גם במקום הרחוק ביותר, אפשר להצית מחדש את הרוח היהודית", הוא אומר.

החזון שלו פשוט: להחזיר את החיים היהודיים ליורמלה – לא כשריד נוסטלגי, אלא כקהילה תוססת, פתוחה ומשמעותית. חזון שבו יהדות, דיאלוג בין-דתי וחינוך הולכים יד ביד.  "אם נבין שכל יהודי, בכל מקום, הוא חלק מהשלם – נוכל לבנות משהו גדול באמת", מסכם הרב.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים