ביטחון
תושבת נתיב העשרה: "כל מה שבני תיעד בשבעה באוקטובר נעלם"
תושבת נתיב העשרה שאיבדה את בעלה גיל ואת בנה אור בטבח ה־7 באוקטובר, סבין תעסה, שוחחה עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm בעקבות פרסום תחקיר חוף זיקים.
תעסה הדגישה: "אכן היה מחדל, אכן היה שם אחד המחדלים והאסונות הכי גדולים שהיו אי פעם בתולדות מדינת ישראל. אני עשיתי תחקיר משלי, דיברתי עם כמה ניצולים. דרך הניצולים האלה אספתי עוד חלק מהפאזל ועוד חלק – ולהפתעתי הרבה, לפני חודש מצאתי שיטה לפרוץ לאייפון של אור. אני מגלה שכל מה שאור צייץ ב־7 באוקטובר, כולל שיחות יוצאות, כולל גלריה, כולל צילומים ותמונות – פשוט נעלמו, נמחקו כליל. אז אני שואלת – מה אור צילם שלא רוצים שזה ייצא החוצה? אני, יחד עם זאת, לא מאבדת אמון בצה"ל, לא מאבדת אמון במדינה שלי".
"אנחנו זומנו אחרי שהתעקשנו והבנו שלא מתכוונים להזמין אותנו, ההורים השכולים, לתחקיר זיקים", פתחה תעסה. "איכשהו אני התחלתי לגשש ולהפעיל כל מיני עניינים על מנת שנהיה נוכחים. כבר אז הבנתי שמשהו פה מסריח, משהו פה לא תקין – איך ייתכן שמבצעים תחקיר ללא נוכחות ההורים השכולים שאיבדו את הילדים שלהם?".
"כשאני הגעתי לתחקיר, כמובן שהגעתי מלאת מרץ אחרי שנה וחצי שאני נושכת את השפה, על מנת לשמוע באמת מה אומרים לי ולא ישר לתקוף ולהיות אימפולסיבית", סיפרה. "כן, ציפור קטנה באה ולחשה לי מלפני שנה וחצי את מה שאירע בחוף זיקים. עדיין סירבתי לבוא ולחשוף את זה בפני התקשורת ולתקוף. אמרתי: 'אני אשמע, אני אקבל את התחקיר – ואז אני אגיב'. אז אני רוצה להגיד שרוב הדברים שהוצגו לנו בתחקיר הם לא מדויקים ולא נכונים".
לדבריה, "אותם חיילים שהיו בזיקים – אלה אותם חיילים שקיבלו הוראה להגיע לנתיב העשרה שעות קודם, לחבור לכיתת כוננות – הם לא הגיעו. נתיב העשרה למעשה נשארו עם שלושה מחבלים. גם אנחנו כתושבים הופקרנו על ידי אותם חיילים, על ידי אותו כוח גדוד 51 של גולני. אני לא אומרת שכל כוח גולני אשם בדבר הזה, אבל אותם החיילים הספציפיים – שבעה חיילים – שהיו באותו הבוקר בחוף זיקים, ברחו כמו שפנים. אותו חייל שהיה בתא השירותים, במבנה השירותים והגן כביכול על הבן שלי, על חברים שלו ועל אזרחים – ברח. עד אותו התחקיר, היינו בטוחים שאותו חייל נרצח. להפתעתנו, אותו חייל ברח, הפקיר את הילדים – וברח".
"איך אנחנו לא יכולים לדעת שאותם חיילים שברחו ולא הועמדו לדין – לא יגיעו מחר לשער נתיב העשרה כחיילי מילואים ויפקידו אותם לשמור עלינו?" תהתה. "אותם חיילים שלא עמדו במשימת חייהם באותו היום – חייבים לנשור מצה"ל, ולא משנה מה הסיבות. מרביתם יצאו על בעיות קב"ן – הרוב הגדול. אתה שואל אותי היום? חלק גדול מהם מטיילים בתאילנד וקוטפים קוקוסים".
תעסה דרשה להעמידם לדין: "אני חושבת שצריך להעמיד אותם ואת המפקד שלהם לדין. אותו מפקד, מ"פ – יש לי את השם שלו – חייבים לעמוד לדין. לא מעניין אותי הבעיות הנפשיות שלהם, לא מעניין אותי ההלם קרב שהיה להם באותו היום, לא מעניין אותי כלום. אותם אנשים חייבים לעמוד לדין. האנשים האלה לא יכולים לשרת כחיילי מילואים – ולא יודעת. הם לא יכולים לצאת מזה כאילו כלום, להמשיך את החיים שלהם".
"אולי אני תמימה, אולי אני בן אדם שמאמין בלחטוף סטירה כדי לקום על הרגליים. מה שקרה באותו היום ב־7 באוקטובר, בכל הארץ, בכל המדינה הקטנה הזו – זה כדי לעורר את המתים, כדי לעשות חישוב מסלול מחדש, כדי לעשות ריסטארט לצבא ולכל תחום נושא הביטחון במדינת ישראל", אמרה.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
