המלחמה שינתה את חייהם של רבים, ולא רק בשדה הקרב. עבור יניב ורונן, תושבי שלומי ועובדים חיוניים במועצה המקומית, המלחמה הפכה לשגרה של ניתוק מהמשפחה, התמודדות עם פחד מתמיד, וחיים בנפרד ממשפחותיהם בישובה שעד הפסקת האש השבירה הופגז ללא הרף. לצד המאבק היומיומי, הם מתמודדים גם עם קריסה כלכלית ואובדן רכוש שלעיתים קרובות לא זוכה לפיצוי מהמדינה.
בתוך המציאות הקשה הזו, ארגון "פתחון לב" מלווה את תושבי שלומי מאז פרוץ המלחמה, ומעניק להם סיוע מקיף מסלי מזון ועד מיצוי זכויות. בימים אלה הארגון ממשיך ללוות את תושבי האזור שחוזרים לבתיהם, ובהם גם יניב ורונן, ומעניק ליווי כלכלי בליווי מומחים לצד סיוע לילדיהם שחוו טראומה על מנת להקל את ההתמודדות עם המציאות החדשה.
פתחון לב בשלומי (צילום: באדיבות פתחון לב)
בשיחה עם מעריב חושפים השניים שכל ימי המלחמה סייעו מתוקף תפקידם לתושבים המרותקים ולחיילים וכעת מסתייעים בעצמם ב"פתחון לב", את הקשיים שהביאו אותם לצורך בסיוע, כזה שמדינת ישראל לא מעניקה להם. ערב חזרת משפחתו לשלומי גם רונן (שם בדוי) מוצא עצמו מתמודד עם מציאות כלכלית לא פשוטה. הוא בן ה-36, נשוי עם שלושה ילדים, תושב שלומי ב-15 השנים האחרונות מאז הכיר את אשתו.
"עברתי תקופת מלחמה שאני חי בה לבד, כשפעם בשבועיים אני נוסע למלון בירושלים לראות את האישה והילדים. הבעיות הכלכליות החלו כשנדרשתי לשלם מדי חודש את השכירות של הבית שלא גרתי בו כלל אחרי שעברתי להתגורר לבד בבית גיסתי שפונתה כי אצלה היה ממ"ד. אנחנו מקבלים אמנם מענק של 6,000 ₪ מהמדינה, אבל אחרי שמחצית הולכת לשכירות והשאר לחשבונות, חובות שנצברו והלוואות, לא נשאר לך כלום ביד. כל הכסף נזרק בתקופה הזאת", הוא אומר.
יניב (שם בדוי) בן 27, גדל בעכו ותושב שלומי בשנים האחרונות, חווה את המלחמה באופן קשה מאוד כאב לשני פעוטות. "אני עובד באגף שפ"ע במועצה, כך שהוגדרתי כעובד חיוני ומצאתי את עצמי עובד מסביב לשעון וחי לבד בתנאים לא תנאים. הוחלט כי משפחות עובדי המועצה יועברו לבית מלון בחיפה, כדי להקל עלינו את הקשר, אבל רוב הזמן אתה בעבודה. אין זמן לטפל בשום דבר בבית, אתה חי ממינימום של אוכל והתחושות מרגישות כמו פירוק בית", הוא מספר.
פתחון לב בשלומי (צילום: באדיבות פתחון לב)
בימים אלה מנסה גם המשפחה של יניב לחזור לשגרה בישוב אחרי שנה וחצי של מציאות בנפרד אבל הם חוזרים למציאות קשה. "הילדים מבוהלים מכל רחש וכלכלית התקופה הזאת לחוצה מאוד. חוץ מהבית שכמעט הכל מנותק בו, צברתי גם חובות. נעזרתי במשפחה וחברים בהלוואות רק כדי לשרוד ולקחתי עוד עבודה בחקלאות" הוא מספר.
"היו דברים שהתקלקלו ונפגעו ומס רכוש לא מוכן היה להכיר בהם. העפתי המון ציוד, ריהוט ומוצרי חשמל שפשוט נהרסו וזה לא פחות מלשקם את הבית מהיסודות. אתה פותח את העיניים בבוקר לאווירה של פחד והרס ובעיקר של חוסר ודאות".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.