חדשות בעולם
תושבי שלומי מתקשים לחזור לשגרה: "אווירת פחד וחוסר ודאות"
המלחמה שינתה את חייהם של רבים, ולא רק בשדה הקרב. עבור יניב ורונן, תושבי שלומי ועובדים חיוניים במועצה המקומית, המלחמה הפכה לשגרה של ניתוק מהמשפחה, התמודדות עם פחד מתמיד, וחיים בנפרד ממשפחותיהם בישובה שעד הפסקת האש השבירה הופגז ללא הרף. לצד המאבק היומיומי, הם מתמודדים גם עם קריסה כלכלית ואובדן רכוש שלעיתים קרובות לא זוכה לפיצוי מהמדינה.
בתוך המציאות הקשה הזו, ארגון "פתחון לב" מלווה את תושבי שלומי מאז פרוץ המלחמה, ומעניק להם סיוע מקיף מסלי מזון ועד מיצוי זכויות. בימים אלה הארגון ממשיך ללוות את תושבי האזור שחוזרים לבתיהם, ובהם גם יניב ורונן, ומעניק ליווי כלכלי בליווי מומחים לצד סיוע לילדיהם שחוו טראומה על מנת להקל את ההתמודדות עם המציאות החדשה.
בשיחה עם מעריב חושפים השניים שכל ימי המלחמה סייעו מתוקף תפקידם לתושבים המרותקים ולחיילים וכעת מסתייעים בעצמם ב"פתחון לב", את הקשיים שהביאו אותם לצורך בסיוע, כזה שמדינת ישראל לא מעניקה להם. ערב חזרת משפחתו לשלומי גם רונן (שם בדוי) מוצא עצמו מתמודד עם מציאות כלכלית לא פשוטה. הוא בן ה-36, נשוי עם שלושה ילדים, תושב שלומי ב-15 השנים האחרונות מאז הכיר את אשתו.
"עברתי תקופת מלחמה שאני חי בה לבד, כשפעם בשבועיים אני נוסע למלון בירושלים לראות את האישה והילדים. הבעיות הכלכליות החלו כשנדרשתי לשלם מדי חודש את השכירות של הבית שלא גרתי בו כלל אחרי שעברתי להתגורר לבד בבית גיסתי שפונתה כי אצלה היה ממ"ד. אנחנו מקבלים אמנם מענק של 6,000 ₪ מהמדינה, אבל אחרי שמחצית הולכת לשכירות והשאר לחשבונות, חובות שנצברו והלוואות, לא נשאר לך כלום ביד. כל הכסף נזרק בתקופה הזאת", הוא אומר.
יניב (שם בדוי) בן 27, גדל בעכו ותושב שלומי בשנים האחרונות, חווה את המלחמה באופן קשה מאוד כאב לשני פעוטות. "אני עובד באגף שפ"ע במועצה, כך שהוגדרתי כעובד חיוני ומצאתי את עצמי עובד מסביב לשעון וחי לבד בתנאים לא תנאים. הוחלט כי משפחות עובדי המועצה יועברו לבית מלון בחיפה, כדי להקל עלינו את הקשר, אבל רוב הזמן אתה בעבודה. אין זמן לטפל בשום דבר בבית, אתה חי ממינימום של אוכל והתחושות מרגישות כמו פירוק בית", הוא מספר.
בימים אלה מנסה גם המשפחה של יניב לחזור לשגרה בישוב אחרי שנה וחצי של מציאות בנפרד אבל הם חוזרים למציאות קשה. "הילדים מבוהלים מכל רחש וכלכלית התקופה הזאת לחוצה מאוד. חוץ מהבית שכמעט הכל מנותק בו, צברתי גם חובות. נעזרתי במשפחה וחברים בהלוואות רק כדי לשרוד ולקחתי עוד עבודה בחקלאות" הוא מספר.
"היו דברים שהתקלקלו ונפגעו ומס רכוש לא מוכן היה להכיר בהם. העפתי המון ציוד, ריהוט ומוצרי חשמל שפשוט נהרסו וזה לא פחות מלשקם את הבית מהיסודות. אתה פותח את העיניים בבוקר לאווירה של פחד והרס ובעיקר של חוסר ודאות".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
