קיבוץ נחל עוז, היישוב הישראלי הקרוב ביותר לעיר עזה ואחד היישובים שנפגעו באופן קשה במיוחד במתקפת השבעה באוקטובר, הגיש הבוקר (שני) עתירה לבג"צ נגד החלטת הממשלה להחזיר את התושבים לבתיהם תוך-כדי המשך המלחמה בעזה, ובשעה שתושב הקיבוץ עמרי מירן עדיין חטוף בידי מחבלי החמאס כבר 668 יום.
העתירה מוגשת לטענת הקיבוץ על רקע חזרה של חלק מתושבי היישוב לבתיהם, אך בשעה שרבים אחרים אינם יכולים לחזור בשל התארכות המלחמה. היא מבטאת את הרצון העז של קהילת נחל עוז להחזיר את הקיבוץ לימי השגשוג והצמיחה שלו. דווקא בשל כך, בקיבוץ הגובל בעזה מתעקשים שעל המדינה לאפשר לכל משפחה את הבחירה לחזור בתנאים הנכונים עבורה, בשאיפה להחזיר לבסוף לנחל עוז כמה שיותר תושבים – מתוך מקום של עוצמה ואמונה בעתיד של הקיבוץ, ולא בכפייה.
בעתירה שהוגשה ע"י עורכי-הדין יואב רזין, טל גנדלמן ורותם ליכטנשטיין ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', דורשת הנהלת הקיבוץ להאריך את הסדר הפינוי של נחל עוז כל עוד נמשכת המלחמה בעזה, לאור הקירבה החריגה של הקיבוץ למוקדי הלחימה בצפון הרצועה, הטראומה הקולקטיבית של תושביו ב-7/10, וההשפעה של הדי הפיצוצים והירי הנשמעים ללא הפוגה בקיבוץ על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים.
נחל עוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
כ-120 חברים ותושבים בקיבוץ הצטרפו לעתירה, בהם לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי החטוף בעזה; גלי עידן, אלמנתו של צחי שנחטף ונרצח בשבי החמאס, ואמא של מעיין בת ה-18 שנרצחה ב-7/10; יהודה ונורית פיורנטינו, הוריו של אילן, רבש"צ נחל עוז שנפל בקרב לבלימת המחבלים; יונתן ברוש, שאיבד את אשתו שושי במתקפת החמאס ונפצע קשה מירי המחבלים; ובני משפחתם של תומר אליעז,דקלה ערבה ונועם אליקים שנרצחו במתקפת הטרור.
העותרים דורשים להכיר בנסיבות הייחודיות של נחל עוז ובמציאות החיים הבלתי-אפשרית שיוצרים רעשי המלחמה ביישוב, כמו גם בסכנה המיידית שהלחימה תוביל להתרחשותו של אסון נוסף בשטח הקיבוץ, כפי שאירע עם מותו של הילד דניאל טרגרמן בן ה-4 בימים האחרונים של מבצע צוק איתן. יש לציין כי רק בשבוע שעבר נורו מספר קליעים מאזורי הלחימה בעזה היישר אל שטח שכונת מגורים בצדו המערבי של הקיבוץ.
בקיבוץ אומרים הבוקר: "כל עוד יש מלחמה בעזה ומוחזקים שם חטופים במנהרות העינויים של חמאס, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מהגדר. על המדינה להאריך את הסדר הפינוי לפחות עד למועד סיום המלחמה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים ולא אפויים שאינם עונים על צרכי הקהילה".
תמונתו המאושרת לפרסום של החטוף עמרי מירן מתוך אות החיים שפרסם חמאס (צילום: מטה משפחות החטופים)
"מדינת ישראל כשלה בהגנה על נחל עוז ויישובי העוטף ב-7/10, כשלה להחזיר את כל החטופים למשפחותיהם לאחר 22 חודשי מלחמה בהם שילמנו מחירים כבדים, ונכשלת כעת פעם נוספת ביחס המזלזל שלה לקיבוץ ותושביו. במצב זה לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון".
לישי מירן-לביא מסרה: "העתירה אומרת דבר פשוט, הגיוני ונכון: אי-אפשר לקיים חיים נורמליים במרחק של 800 מטר מהגבול עם עזה, בזמן שעמרי ועוד 49 חטופים נמקים וסובלים במנהרות החמאס, והדי הפיצוצים מרעידים כל בית ביישוב. הפיצוצים העזים של המלחמה מורגשים היטב בכל בית בקיבוץ".
"יש אנשים שבחרו לחזור למרות המצב הקשה הזה ואני מכבדת ומעריכה אותם, אבל המון משפחות בקיבוץ מרגישות שאי-אפשר לקיים חיים נורמליים ככה, והמדינה מנסה להכריח אותם לחזור אל תוך מציאות בלתי-אפשרית. כל בוקר מסבירים לנו מחדש שהלחימה לא נגמרה, ושלא חזרנו לשגרה – אז הדבר מבחינתי תקף על אחת כמה וכמה כשזה מגיע למקום המגורים שלנו, שצמוד לעזה. אי אפשר לצייר תמונת מציאות לפי נוחות, זה אבסורד".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.