קיבוץ נחל עוז, היישוב הישראלי הקרוב ביותר לעיר עזה ואחד היישובים שנפגעו באופן קשה במיוחד במתקפת השבעה באוקטובר, הגיש הבוקר (שני) עתירה לבג"צ נגד החלטת הממשלה להחזיר את התושבים לבתיהם תוך-כדי המשך המלחמה בעזה, ובשעה שתושב הקיבוץ עמרי מירן עדיין חטוף בידי מחבלי החמאס כבר 668 יום.

העתירה מוגשת לטענת הקיבוץ על רקע חזרה של חלק מתושבי היישוב לבתיהם, אך בשעה שרבים אחרים אינם יכולים לחזור בשל התארכות המלחמה. היא מבטאת את הרצון העז של קהילת נחל עוז להחזיר את הקיבוץ לימי השגשוג והצמיחה שלו. דווקא בשל כך, בקיבוץ הגובל בעזה מתעקשים שעל המדינה לאפשר לכל משפחה את הבחירה לחזור בתנאים הנכונים עבורה, בשאיפה להחזיר לבסוף לנחל עוז כמה שיותר תושבים – מתוך מקום של עוצמה ואמונה בעתיד של הקיבוץ, ולא בכפייה. 

בעתירה שהוגשה ע"י עורכי-הדין יואב רזין, טל גנדלמן ורותם ליכטנשטיין ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', דורשת הנהלת הקיבוץ להאריך את הסדר הפינוי של נחל עוז כל עוד נמשכת המלחמה בעזה, לאור הקירבה החריגה של הקיבוץ למוקדי הלחימה בצפון הרצועה, הטראומה הקולקטיבית של תושביו ב-7/10, וההשפעה של הדי הפיצוצים והירי הנשמעים ללא הפוגה בקיבוץ על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים. 

כ-120 חברים ותושבים בקיבוץ הצטרפו לעתירה, בהם לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי החטוף בעזה; גלי עידן, אלמנתו של צחי שנחטף ונרצח בשבי החמאס, ואמא של מעיין בת ה-18 שנרצחה ב-7/10; יהודה ונורית פיורנטינו, הוריו של אילן, רבש"צ נחל עוז שנפל בקרב לבלימת המחבלים; יונתן ברוש, שאיבד את אשתו שושי במתקפת החמאס ונפצע קשה מירי המחבלים; ובני משפחתם של תומר אליעז, דקלה ערבה ונועם אליקים שנרצחו במתקפת הטרור.

העותרים דורשים להכיר בנסיבות הייחודיות של נחל עוז ובמציאות החיים הבלתי-אפשרית שיוצרים רעשי המלחמה ביישוב, כמו גם בסכנה המיידית שהלחימה תוביל להתרחשותו של אסון נוסף בשטח הקיבוץ, כפי שאירע עם מותו של הילד דניאל טרגרמן בן ה-4 בימים האחרונים של מבצע צוק איתן. יש לציין כי רק בשבוע שעבר נורו מספר קליעים מאזורי הלחימה בעזה היישר אל שטח שכונת מגורים בצדו המערבי של הקיבוץ.

בקיבוץ אומרים הבוקר: "כל עוד יש מלחמה בעזה ומוחזקים שם חטופים במנהרות העינויים של חמאס, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מהגדר. על המדינה להאריך את הסדר הפינוי לפחות עד למועד סיום המלחמה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים ולא אפויים שאינם עונים על צרכי הקהילה".

"מדינת ישראל כשלה בהגנה על נחל עוז ויישובי העוטף ב-7/10, כשלה להחזיר את כל החטופים למשפחותיהם לאחר 22 חודשי מלחמה בהם שילמנו מחירים כבדים, ונכשלת כעת פעם נוספת ביחס המזלזל שלה לקיבוץ ותושביו. במצב זה לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון".

לישי מירן-לביא מסרה: "העתירה אומרת דבר פשוט, הגיוני ונכון: אי-אפשר לקיים חיים נורמליים במרחק של 800 מטר מהגבול עם עזה, בזמן שעמרי ועוד 49 חטופים נמקים וסובלים במנהרות החמאס, והדי הפיצוצים מרעידים כל בית ביישוב. הפיצוצים העזים של המלחמה מורגשים היטב בכל בית בקיבוץ".

"יש אנשים שבחרו לחזור למרות המצב הקשה הזה ואני מכבדת ומעריכה אותם, אבל המון משפחות בקיבוץ מרגישות שאי-אפשר לקיים חיים נורמליים ככה, והמדינה מנסה להכריח אותם לחזור אל תוך מציאות בלתי-אפשרית. כל בוקר מסבירים לנו מחדש שהלחימה לא נגמרה, ושלא חזרנו לשגרה – אז הדבר מבחינתי תקף על אחת כמה וכמה כשזה מגיע למקום המגורים שלנו, שצמוד לעזה. אי אפשר לצייר תמונת מציאות לפי נוחות, זה אבסורד".