בעקבות הדיווחים כי מערכת הביטחון פועלת בימים אלה לעיצוב מחדש של מרחב החיץ מול רצועת עזה – המכונה “הפרימטר הביטחוני” – נשמעת ביקורת קשה מצד תושבי יישובי העוטף. על פי הפרסום, מדובר ברצועה ברוחב של 800 מטר עד 1.5 ק”מ מגבול הרצועה, שתכלול תשתיות ביטחוניות מתקדמות, אמצעי תצפית, טכנולוגיות שליטה, וכן מערכות מים וחשמל שיאפשרו שליטה ריבונית מרחוק. עוד פורסם כי במשרד הביטחון בוחנים פתרונות לחיזוק שערים ומעברים שנמצאו פרוצים ונוחים לחדירה באירועי ה-7 באוקטובר.

אולם עבור רבים מתושבי הדרום, מדובר בצעד שהם מגדירים כקוסמטי – כזה שלא עונה על הצורך הבסיסי שלהם: ביטחון. ניר וקנין, תושב שדרות, אומר למעריב כי “עוד שכבת הגנה לא תשנה את המציאות. רק חזרה לעזה תעשה את זה”.

לדבריו, “אני לא חושב שעוד ‘פרימטר ביטחוני’ יעשה את ההבדל. למדנו ב־7 באוקטובר שגם עם כל מערכות ההגנה המתקדמות בעולם הן קרסו ברגע האמת. מחבלי חמאס השמידו תשתיות, פגעו באזרחים, ובשדרות אפילו לשיטור העירוני לקחו את הנשקים הארוכים. לא הייתה תגובה אווירית, לא הגנה של ממש.

“הבעיה היא לא בגדר אלא באשליה שהגדר מגינה עלינו ובתפיסה העקומה. רבין הבטיח שלא יעופו ‘צינורות מעופפים’, שרון דיבר על מציאות חדשה אחרי ההתנתקות – אבל קיבלנו טילים, חטיפות, סבבים ומלחמות חוזרות. המציאות לא תשתנה עם עוד גדר. היא תשתנה רק אם ישראל תחזור לרצועת עזה, תכבוש מחדש את השטח ותשלוט בו באופן מלא. רק נוכחות ישראלית בשטח תייצר ביטחון אמיתי לאורך זמן. הגיע הזמן להחליף תקליט – ממדיניות של התגוננות למדיניות של הכרעה”.

גם בפורום “עוטף ישראל”, שהוקם לאחר מתקפת 7 באוקטובר ומאגד עשרות פעילים ותושבים מהעוטף, נשמעת עמדה נחרצת נגד התכנית.

הילה ברוך ליליאן, ממובילות הפורום, אומרת: “פרימטר ביטחוני הוא צעד בסיסי שתורם לתחושת האשליה של ‘הם שם ואנחנו כאן’, אבל למעשה לא משנה את המציאות הביטחונית של תושבי העוטף”.

ישי ספז, תושב יתד וממובילי הפורום, מדגיש כי היה צריך לפעול אחרת כבר למחרת מתקפת חמאס: “לקיחת שטח הייתה צריכה להיות צעד בסיסי של סיפוח ב־8.10. זה שזה עכשיו מועלה כאיום כדי ללחוץ על עסקה – זו תעודת עניות למדינת ישראל שלא מבינה את גודל האיום ומפזרת סיסמאות של ‘חמאס מוכרע’ בעוד הוא מנהל מו”מ של ארגון יציב וחזק”.

הילה מוסיפה: “המצב היחיד שיש לחתור אליו הוא שאין יישות טרור מעבר לגדר, צבאית ומדינית. זה אפשרי וזה במרחק החלטה שלא מתקבלת. מצור, הנעת אוכלוסייה ועידוד הגירה – לא נסתפק בפחות”.

שירה מסאמי, תושבת שדרות וגם חברת פורום עוטף ישראל, מצטרפת לביקורת ומדגישה את הצורך בהכרעה צבאית מוחלטת: “בפורום עוטף ישראל אנחנו נלחמים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. השארת חמאס בשלטון הרצועה, והסכמת ישראל להמשך קיומו ואיומו עלינו – היא בגידה בכל מה שהובטח לנו, והפקרה נוספת. השבת כל החטופים, והכרעת חמאס הם שני יעדים שחייבים להתממש במלואם, ובאופן מיידי. באופן אישי אני חושבת שבנקודה שאנחנו עומדים בה הדבר היחיד שישיב את החטופים זו הכרעה מוחלטת ומוחצת. לא מצליחה להבין למה ישראל ממשיכה להנשים ולהאכיל את האויב שלה. מדשדשת. ולא משתמשת באמת ובאפקטיביות במנופי הלחץ שבידיה. אם המחיר הוא בידוד בינלאומי – אז נשלם אותו. אבל את מחיר הדמים של החיילים, של החטופים ושל החיים שלנו – אנחנו לא מוכנים לשלם יותר. הגיע הזמן להכריע. ולשם שינוי – במהירות”.

שפרה צור-אריה, תושבת כפר מימון וחברת פורום עוטף ישראל, מביעה אף היא תסכול מהתכנית של מערכת הביטחון: “תחושות קשות מאוד לתכנית של מערכת הביטחון. תחושה שנשארנו באותה קונספציה מוטעת שמניחה שמיגון נוסף הוא שיגן עלינו – במקום לטפל בשורש הבעיה ולהסיר את האיום באמת. פרימטר שיוקם כפי שמתוכנן על ידי מערכת הביטחון לא יספק ביטחון. וכשם שהחומה נפרצה – גם הפרימטר ייפרץ. עצוב מאוד שאחרי כל החודשים האלו לא למדנו דבר. זו הזדמנות לקרוא לראש הממשלה לשנות את שיטת הפעולה ברצועה ולהביא לכך שלא יישאר אויב על הגדר שלנו. רק ככה יהיה לנו ביטחון בעוטף”.

רון אדרי, תושב שדרות, מביע תקווה זהירה בנוגע לתכנית החדשה: “אנחנו שומעים כל מיני תוכניות כל פעם מחדש. אני מקווה שהתוכנית הזאת תצליח לשמור גם עלינו התושבים, אבל גם על החיילים”.