בעקבות הדיווחים כי מערכת הביטחון פועלת בימים אלה לעיצוב מחדש של מרחב החיץ מול רצועת עזה – המכונה “הפרימטר הביטחוני” – נשמעת ביקורת קשה מצד תושבי יישובי העוטף. על פי הפרסום, מדובר ברצועה ברוחב של 800 מטר עד 1.5 ק”מ מגבול הרצועה, שתכלול תשתיות ביטחוניות מתקדמות, אמצעי תצפית, טכנולוגיות שליטה, וכן מערכות מים וחשמל שיאפשרו שליטה ריבונית מרחוק. עוד פורסם כי במשרד הביטחון בוחנים פתרונות לחיזוק שערים ומעברים שנמצאו פרוצים ונוחים לחדירה באירועי ה-7 באוקטובר.
אולם עבור רבים מתושבי הדרום, מדובר בצעד שהם מגדירים כקוסמטי – כזה שלא עונה על הצורך הבסיסי שלהם: ביטחון. נירוקנין, תושב שדרות, אומר למעריב כי “עוד שכבת הגנה לא תשנה את המציאות. רק חזרה לעזה תעשה את זה”.
לדבריו, “אני לא חושב שעוד ‘פרימטר ביטחוני’ יעשה את ההבדל. למדנו ב־7 באוקטובר שגם עם כל מערכות ההגנה המתקדמות בעולם הן קרסו ברגע האמת. מחבלי חמאס השמידו תשתיות, פגעו באזרחים, ובשדרות אפילו לשיטור העירוני לקחו את הנשקים הארוכים. לא הייתה תגובה אווירית, לא הגנה של ממש.
“הבעיה היא לא בגדר אלא באשליה שהגדר מגינה עלינו ובתפיסה העקומה. רבין הבטיח שלא יעופו ‘צינורות מעופפים’, שרון דיבר על מציאות חדשה אחרי ההתנתקות – אבל קיבלנו טילים, חטיפות, סבבים ומלחמות חוזרות. המציאות לא תשתנה עם עוד גדר. היא תשתנה רק אם ישראל תחזור לרצועת עזה, תכבוש מחדש את השטח ותשלוט בו באופן מלא. רק נוכחות ישראלית בשטח תייצר ביטחון אמיתי לאורך זמן. הגיע הזמן להחליף תקליט – ממדיניות של התגוננות למדיניות של הכרעה”.
גם בפורום “עוטף ישראל”, שהוקם לאחר מתקפת 7 באוקטובר ומאגד עשרות פעילים ותושבים מהעוטף, נשמעת עמדה נחרצת נגד התכנית.
הילה ברוךליליאן, ממובילות הפורום, אומרת: “פרימטר ביטחוני הוא צעד בסיסי שתורם לתחושת האשליה של ‘הם שם ואנחנו כאן’, אבל למעשה לא משנה את המציאות הביטחונית של תושבי העוטף”.
ישיספז, תושב יתד וממובילי הפורום, מדגיש כי היה צריך לפעול אחרת כבר למחרת מתקפת חמאס: “לקיחת שטח הייתה צריכה להיות צעד בסיסי של סיפוח ב־8.10. זה שזה עכשיו מועלה כאיום כדי ללחוץ על עסקה – זו תעודת עניות למדינת ישראל שלא מבינה את גודל האיום ומפזרת סיסמאות של ‘חמאס מוכרע’ בעוד הוא מנהל מו”מ של ארגון יציב וחזק”.
הילה מוסיפה: “המצב היחיד שיש לחתור אליו הוא שאין יישות טרור מעבר לגדר, צבאית ומדינית. זה אפשרי וזה במרחק החלטה שלא מתקבלת. מצור, הנעת אוכלוסייה ועידוד הגירה – לא נסתפק בפחות”.
רכבים שנפגעו מרקטות בשדרות (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)
שירה מסאמי, תושבת שדרות וגם חברת פורום עוטף ישראל, מצטרפת לביקורת ומדגישה את הצורך בהכרעה צבאית מוחלטת: “בפורום עוטף ישראל אנחנו נלחמים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. השארת חמאס בשלטון הרצועה, והסכמת ישראל להמשך קיומו ואיומו עלינו – היא בגידה בכל מה שהובטח לנו, והפקרה נוספת. השבת כל החטופים, והכרעת חמאס הם שני יעדים שחייבים להתממש במלואם, ובאופן מיידי. באופן אישי אני חושבת שבנקודה שאנחנו עומדים בה הדבר היחיד שישיב את החטופים זו הכרעה מוחלטת ומוחצת. לא מצליחה להבין למה ישראל ממשיכה להנשים ולהאכיל את האויב שלה. מדשדשת. ולא משתמשת באמת ובאפקטיביות במנופי הלחץ שבידיה. אם המחיר הוא בידוד בינלאומי – אז נשלם אותו. אבל את מחיר הדמים של החיילים, של החטופים ושל החיים שלנו – אנחנו לא מוכנים לשלם יותר. הגיע הזמן להכריע. ולשם שינוי – במהירות”.
שפרה צור-אריה, תושבת כפר מימון וחברת פורום עוטף ישראל, מביעה אף היא תסכול מהתכנית של מערכת הביטחון: “תחושות קשות מאוד לתכנית של מערכת הביטחון. תחושה שנשארנו באותה קונספציה מוטעת שמניחה שמיגון נוסף הוא שיגן עלינו – במקום לטפל בשורש הבעיה ולהסיר את האיום באמת. פרימטר שיוקם כפי שמתוכנן על ידי מערכת הביטחון לא יספק ביטחון. וכשם שהחומה נפרצה – גם הפרימטר ייפרץ. עצוב מאוד שאחרי כל החודשים האלו לא למדנו דבר. זו הזדמנות לקרוא לראש הממשלה לשנות את שיטת הפעולה ברצועה ולהביא לכך שלא יישאר אויב על הגדר שלנו. רק ככה יהיה לנו ביטחון בעוטף”.
רון אדרי, תושב שדרות, מביע תקווה זהירה בנוגע לתכנית החדשה: “אנחנו שומעים כל מיני תוכניות כל פעם מחדש. אני מקווה שהתוכנית הזאת תצליח לשמור גם עלינו התושבים, אבל גם על החיילים”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.