תופעה מטורפת: איך קורה שלאנשים יש עיניים בצבעים שונים?

הטרוכרומיה (זגדנות) היא תוצאה של הבדלים בפיגמנטציה של הקשתית האחראית על החלק הצבעוני בעין. ההבדל יכול להתבטא בצבע שונה לחלוטין בין שתי העיניים (כגון עין אחת חומה ועין אחת ירוקה), צבע חלקי אחר בתוך אותה קשתית (עין אחת עם שני צבעים שונים), או אפילו בטבעת פנימית בצבע שונה בתוך העין (הטרוכרומיה מרכזית). הסיבות לתופעה מתחלקות בין גורמים מולדים (הקיימים מלידה) לבין גורמים נרכשים כלומר, כאלה שמתפתחים במהלך החיים.

בחלק מהמקרים, הטרוכרומיה מופיעה כתכונה ייחודית ואסתטית בלבד, שאינה קשורה לשום ליקוי או מחלה. במקרים אלה, הראייה נשמרת, אין פגיעה באיכות הצבעים ואין השלכה תפקודית כלשהי. מדובר בעניין קוסמטי בלבד, שמייחד את בעליו.

אולם לא תמיד כך הדבר: לעיתים, הטרוכרומיה עשויה להיות חלק מתסמונת גנטית רחבה יותר, כמו למשל תסמונת וורדנבורג או תסמונת בלוך־סולזברגר, שכוללות סימפטומים נוספים בגוף. לעיתים מדובר גם בתסמונות שאינן תורשתיות כמו תסמונת הורנר, שמתבטאת בצניחת עפעף, כיווץ של האישון והיעדר הזעה בצד אחד של הפנים. כאשר תסמונת הורנר מתפתחת אצל ילדים קטנים, עד גיל שנתיים, הטרוכרומיה עלולה להיות הסימן היחיד לקיומה. זו בדיוק הסיבה לכך שרופאי עיניים מדגישים: כל מקרה של הטרוכרומיה, במיוחד אצל ילדים, דורש בדיקה מקצועית.

תופעה של הטרוכרומיה יכולה גם להתפתח במהלך החיים (הטרוכרומיה נרכשת). במקרים כאלה, מדובר בתופעה נרכשת שנובעת ממגוון רחב של גורמים רפואיים: החל מדלקות תוך־עיניות, דרך חבלות ופגיעות טראומטיות בעין, ועד לגידולים, מחלות כמו סוכרת, תופעות לאחר ניתוחים, דימומים ועוד. כשאדם מבחין לראשונה בכך שעיניו נראות בצבעים שונים, ההמלצה היא לגשת לבדיקה ולבצע השוואה לתמונות עבר כדי לבדוק אם זה שינוי חדש, או משהו שהיה שם תמיד.

ומה באשר לטיפול? ובכן, הטרוכרומיה עצמה איננה מחלה אלא סימפטום. לכן, כאשר קיימת בעיה רפואית ברקע, יש לטפל בגורם. אולם במקרים רבים בהם מדובר בתופעה אסתטית בלבד, ללא כל השלכה רפואית או ליקוי, אין צורך בטיפול אלא רק במעקב תקופתי.

ד"ר רני ישראל פטל הוא רופא עיניים במאוחדת