אתרי תקשורת בעולם מדווחים על פגישה בקהיר בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי לשר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, עבאס עראקצ'י. בפגישה נכחו גם שר החוץ, ההגירה והמהגרים, בדר עבדלאטי, וראש שירות המודיעין הכללי, האלוף חסן רשאד. דובר הנשיאות המצרית מוחמד אל-שנאווי, אמר כי שר החוץ האיראני העביר את ברכתו והערכתו של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן לנשיא אל-סיסי, אשר העריך את המחווה הזו.
הפגישה התמקדה בהתפתחויות המהירות באזור. הנשיא אל-סיסי הדגיש את עמדתה האיתנה של מצרים הדוחה את התרחבות הסכסוך. הנשיא חזר והדגיש את הצורך בהפחתת ההסלמה על מנת למנוע גלישה למלחמה אזורית של ממש, אשר תהיה לה השלכות קשות על ביטחונן ומשאביהן של כל המדינות והעמים באזור.
עבאס עראקצ'י (צילום: רויטרס)
בהקשר זה, הנשיא הדגיש את חשיבות המשא ומתן המתמשך בין איראן לארה"ב. א-סיסי הדגיש את הצורך המכריע בהפסקת אש מיידית ברצועת עזה ובמתן גישה בלתי מוגבלת לסיוע הומניטרי. מצדו, שר החוץ האיראני שיבח את תפקידה המרכזי של מצרים בשיקום היציבות האזורית, ואישר את מחויבות ארצו לשיפור נוסף של ההתייעצויות בין שתי המדינות בתקופה הקרובה.
הפגישה התקיימה במסגרת שורת שיחות שמתקיימות בבירת מצרים בין נציגי המשא ומתן של איראן על הסכם הגרעין לסוכנות האטומית הבינלאומית. השיחות מתקיימות כשברקע פרסום הדו"ח של סוכנות האו"ם לפיו איראן הגבירה את ייצור האורניום המועשר עד 60 אחוז – קרוב לרמה של כ-90 אחוז הנדרשת לנשק אטומי.
מוקדם יותר היום (שני) דווח ב"מעריב" כי גורם איראני התייחס להצעה שהוגשה ע"י ארה"ב לאיראן, במסגרת המשא ומתן בסוגית הגרעין. הוא מסר כי "איראן צפויה לדחות ההצעה החד צדדית, שהגישה ארצות הברית". מקור בכיר הקרוב לבית הלבן אומר כי מסע "הלחץ המקסימלי" של הנשיא טראמפ תקוע כעת במקום.
קיום השיחות בקהיר אינו מובן מאליו. בטור ל"מעריב" טען אלוף במיל' יצחק בריק שמצרים מהדקת את קשריה עם מדינות עוינות לישראל ובתוכן איראן. לדבריו, מצרים לא רק שאינה מכבדת את הסכם השלום עם ישראל, אלא אף יוצרת קשרי עבודה, הכוללים רכש אמצעי לחימה ותרגילים צבאיים משותפים, עם המדינות הנחשבות לאויבותיה הגדולות ביותר של ישראל. כיום, מצרים מחזיקה בצבא הגדול והחזק ביותר במזרח התיכון, ולישראל אין כל מענה לכך, במקרה שמצרים תחליט לצאת למלחמה נגד ישראל.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.