שר החוץ של מצרים, קרא היום (שלישי) לישראל ולחמאס לגלות "אחריות וגמישות" במטרה להגיע להסכם הפסקת אש שיביא לסיום הלחימה בעזה. לדבריו, "המשבר ההומניטרי הגיע לנקודת שבר, וכל יום נוסף של עימות גובה חיי חפים מפשע".
הצהרתו ניתנה על רקע ביקורו בקהיר של בכיר חמאס ח'ליל אלחיה, שהשתתף בשיחות להחייאת יוזמת הפסקת האש בתיווך מצרי-אמריקאי. גורמים פלסטינים טוענים כי חמאס מוכן לחזור לשולחן המו"מ, ואילו ישראל שומרת על קו קשוח ודורשת את פירוק התנועה מנשקה כתנאי להסכם – דרישה שחמאס דוחה.
בקהיר מקווים לפריצת דרך לאחר שמו"מ עקיף בקטאר הסתיים ביולי במבוי סתום סביב הצעה אמריקאית להפסקת אש בת 60 יום ושחרור חטופים. לדברי השר המצרי, "העולם לא יכול להרשות לעצמו עוד סבבים של חוסר תוחלת – על שני הצדדים להבין שהאלטרנטיבה היא הרס מתמשך ודם נוסף".
ח'ליל אל-חיה (צילום: התקשורת הערבית)
הקריאה המצרית מצטרפת ללחץ גובר מצד הקהילה הבינלאומית: 24 שרי חוץ ממדינות מערביות ואסייתיות התריעו כי המשבר בעזה הגיע ל"רמות בלתי נתפסות" וקראו לאפשר סיוע הומניטרי ללא מגבלות.
נזכיר כי משלחת בכירי חמאס הגיעה אמש לקהיר כדי להתניע מחדש את המגעים עם ישראל להגעה להסכם ולמניעת הסלמה. על פי דיווחים נחשף גם מתווה ההסכם, ביוזמה של נציגי מצרים, קטאר וגם טורקיה, שיכלול עסקה לשחרור החטופים, הקפאת הפעילות הצבאית של חמאס עם ערבויות והגעה להסכם הפסקת אש קבוע. במקביל נחשף שמצרים מפעילה לחץ חסר תקדים על חמאס להגיע להסכם.
הביקור בקהיר מתקיים בשעה שצה"ל מתכונן למהלך רחב ברצועת עזה. לפי הדיווחים, ישראל מתכננת להשתלט על עזה ולפתוח במתקפה על העיר, במסגרת מה שמכונה בממשלה "תוכנית הכיבוש של עזה". כחלק מהתוכנית, מתוכנן פינוי של כמיליון פלסטינים מאזורי המרכז דרומה – אזור שכבר מאוכלס בצפיפות עקב גלי עקירה קודמים – מה שמחריף את המשבר ההומניטרי.
המשך המגעים בקהיר צפוי להיבחן בימים הקרובים, על רקע המתיחות הצבאית והלחץ הבין לאומי למצוא פתרון שימנע החרפה נוספת במצב ברצועה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.