הרמטכ"ל אייל זמיר הגיש שורה של מינויים חדשים לצה"ל והעביר אותה לשר הביטחון. שר הביטחון לאחר עיון ובחינת השיבוצים החזיר אותם לרמטכ"ל ואמר כי הוא אינו יאשר אותם בטענה שהם נעשו בניגוד להנחיותיו. אלוף (מיל') נמרוד שפר, ראש אגף תכנון לשעבר, בתארח הבוקר (שלישי) בתוכניתם של אודי סגל וענת דוידוב ודן בנושא.
"יש פה מהלך פומבי שמביע חוסר אמון ברמטכ"ל. אתה לא תצליח לפקד על הצבא אם לא תקשיב למה שאתה אומר. כ"ץ עושה מעצמו צחוק כי מטרת המהלך זה לפגוע במעמד הרמטכ"ל", הבהיר שפר. "כל המהלך הזה נועד להחליש את סמכות הרמטכ"ל כדי שיהיה אפשר להגיד ביום מן הימים – האיש הזה לא מתאים לנו", טען בהמשך.
"אחד התהליכים הכי מקצועיים, זה בחירת האלופים. התהליך כולל את הערכות המקצועיות על המועמדים, הערכות המפקדים ונתונים על הסיכויים שלהם להתקדם לתפקידים בכירים. הרמטכ"ל מציג את הרשימה לשר הביטחון ואומר את דעתו, הוא מכיר היטב את האנשים האלה. עד עכשיו לא הייתה בעיה, לפעמים יש דמות שנויה במחלוקת אבל לא יותר מזה", טען שפר.
ישראל כ"ץ (צילום: רמי זרנגר)
עוד הוסיף: "זה קרה בעבר ששר ביטחון, שואל על מישהו ספציפי, אך מעולם לא שמענו על זה בתקשורת. זה מהלך שנועד פשוט להחליש את הרמטכ"ל ולהגיד שהוא לא מתאים לתפקיד".
"אני חושב שלשר הביטחון אין עניין במינויים עצמם אלא רק במעמדו של הרמטכ"ל. כל המהלך הזה ובוודאי הפומביות שלו היא כדי לפגוע במעמדו של הרמטכ"ל", הדגיש בנוסף. "שר הביטחון לא כשיר לעבודתו, לרמטכ"ל אסור לוותר", אמר עוד.
על הממשלה אמר: "הם עושים המון נזק, צריך להחליף אותם כמה שיותר מהר. המתח בין כ"ץ לרמטכ"ל, נובע ישירות מהאמירה של הרמטכ"ל, שאמר שהממשלה מכניסה את החיילים למלכודל מוות. במקום ששר הביטחון ינהל איתו דיון רציני בנושא, הוא פשוט אומר בפומבי שאין לו אמון בו".
"לרמטכ"ל יש אחריות לביטחון המדינה, הוא מבין שהנחיות הממשלה פוגעות באזרחים. תפקידו להילחם ככל האפשר בהוראות הממשלה, יש תחתיו מאות אלפי חיילים, יש לו אחריות, להגן על ביטחון מדינת ישראל וכשהוא אומר שמכניסים את הצבא למלכודת מוות, הוא אומר שכיבוש עזה מסוכן. הרמטכ"ל יכול וצריך להיאבק בהחלטה הזאת, זאת סוגייה הרת גורל שפוגעת בחטופים, בחיילים ובאזרחים וחובתו להאבק בה", הדגיש שפר.
עוד הוסיף: "אני לא מייעץ לרמטכ"ל מה לעשות, אך הוא חייב לאייש את התפקידים בצה"ל, זאת חובתו. שר הביטחון פועל על פי גחמות. על תפקיד אחד או שניים זה בסדר, אך לא זה העניין, זה לא צריך להתנהל באופן הזה. לרמטכ"ל אסור לוותר, פעולות ממשלת ישראל פוגעות בביטחון המדינה".
"אני מקווה שהמבצע לא ייצא לדרך. סומך על הרמטכ"ל הזה, יש לו את הדרכים לדאוג לביטחון המדינה. המהלך לכיבוש עזה רק יפגע ברמטכ"ל ובביטחון המדינה", טען ראש אגף התכנון לשעבר.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.