שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפך למאיים הסדרתי הגדול בממשלה. איומי התפטרותו הפכו למגוחכים כמו האיומים של ביבי על חמאס. בישיבת הממשלה השבוע על התקציב שב והציע את התפטרותו, אבל הפעם אף שר לא התרגש.
הבטחותיו לשמירה על מסגרת הגירעון בתקציב שוות בערך להתחייבותו לסיפוח עזה. הוא אפילו התערב על בקבוק וויסקי שלא תהיה חריגה מהמסגרת, אבל אף שהגירעון גדל, הוא לא שילם – ומזל שכך. הוויסקי היה על חשבוננו. בחודש שעבר, כשנתוני האוצר הצביעו על ירידה בגירעון, הוא נזף בתקשורת הכלכלית וביקש התנצלות על שאינם יודעים לפרגן. בפועל התברר שגם שעון מקולקל מראה פעמיים ביום את השעה הנכונה, כי הגירעון השבוע שב וזינק, והתקציב נפרץ.
בצלאל סמוטריץ' (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
הממשלה אישרה השבוע תוספת של 30.8 מיליארד שקל לתקציב 2025. מרבית הכסף מיועד למימון מלחמות הנצח של נתניהו בעזה ומול איראן, אבל מאחורי סיסמת הביטחון מסתתרים סעיפים מטרידים, שהוכחשו עד היום. למשל, הזרמת 320 מיליון שקל לקופת הביטוח הלאומי, שבעקבות המלחמה הפכה לקופת צדקה.
שני סעיפי הוצאה נוספים מציקים במיוחד. הראשון: ממשלת "שום גרגר לחמאס" מקצה 1.6 מיליארד שקל לסיוע הומניטרי לעזה (כחלק מ-3 מיליארד שקל). זוכרים איך סמוטריץ' הבטיח שאף גרגר לא יעבור? אז אף גרגר באמת לא עבר לחמאס, אלא שדה חיטה שלם. ויש עוד: 1.7 מיליארד שקל נועדו לממן את הגידול בתשלומי הריבית, המגיעים ל-58 מיליארד שקל, זינוק של 15% לעומת 2024. זה הסעיף המטריד ביותר. במקום שהכסף ילך לחינוך, לבריאות ולרווחה או להורדת יוקר המחיה, הוא מממן את ילדי עזה ואת ההפקרות הממשלתית.
ומאיפה יגיע הכסף שאינו גדל על העצים? האם מייעול וסגירת משרדי ממשלה מיותרים, כמו זה של שר המשפטים יריב לוין בתל אביב? כמובן שלא. האם מערכת גביית המס תתייעל, ויוטל לדוגמה מס על משכירי דירות ויבוטל הפטור ממע"מ באילת? הגזמתם. ואולי החור התקציבי יכוסה מכספים קואליציוניים וקיצוץ בכספי התנחלויות של אורית סטרוק בסכום גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה? יצאתם מדעתכם?
הפתרון הקל הוא גידול בגירעון של 6.4 מיליארד שקל ועלייה מ-4.9% מהתוצר ל-5.2%. שר האוצר, שכינה את נתניהו "שקרן בן שקרן", הפך בעצמו לבדאי בן בדאי ולמפר הבטחות סדרתי. בסוף 2024 הבטיח שהגירעון לא יחצה את ה-4%, והוא כבר חצה את ה-5%. הגירעון, שזה האוברדרפט של המדינה, מתנפח על חשבון העתיד של ילדינו ונכדינו, ולביבי לא אכפת.
גירעון גבוה הוא איתות רע לחברות דירוג האשראי, שעלולות להוריד פעם נוספת את הדירוג. ההתנהלות המופקרת מנעה מהנגיד להוריד שלשום את הריבית, וזה יקרה גם בהחלטה הבאה שתתקבל ב-29 בספטמבר. מקבלי המשכנתאות וצרכני האוברדרפט ימשיכו לסבול.
חלק נוסף מהגידול בהוצאה יגיע מחיסכון בהטבות מס לאזרחים כמו תושבי העיר אשקלון, שייאלצו להמתין שנה נוספת להטבות. בנוסף, יקוצצו תקציבים בהיקף של 2 מיליארד שקל, כמו חינוך, בריאות ורווחה, ויועברו לצורכי הביטחון. ואם לא די בכל אלה, הממשלה אישרה קיצוץ דיפרנציאלי של 3.35% מתקציבי המשרדים ב-2026. עוד הוצע לקצץ 480 מיליון שקל מכספים קואליציוניים, המיועדים לילדי החינוך החרדי, חינוך בלי לימודי ליבה, המוכנים למות ולא להתגייס.
שר החינוך יואב קיש (טייס קרב לשעבר) כמעט ביצע חרקירי. איתמר בן גביר גידף את סמוטריץ' על הדרך הנכלולית שבה ערבב את התקציב ועשה בו רי-שאפל. בחדרי חדרים בליכוד בזים לשר האוצר הבלתי צפוי, אבל אין להם ברירה, והם מתיישרים בהנחיית הבוס. ולמרות מצב החירום, ממשלת נתניהו הפחדנית נמנעה גם הפעם ממהלך אמיץ להתמודד עם בעיית הצורך התקציבי, כמו שינוי סדרי העדיפויות במיסים או סגירת משרדים. ולכן, כשהם בוחרים בפתרון הכי נוח ובלי גזירות – סימן שהבחירות מתקרבות.
אז מדוע ממשיכים להתייחס ברצינות למאיים סדרתי שבשעת מבחן ממציא תירוצים עלובים? התשובה היא שבכל זאת מדובר בשר האוצר של ישראל, גם אם הוא כושל. שנית, סמוטריץ' מלהג את דבריו בלהט משיחי, ומצליח לשכנע את עצמו ואותנו בהבטחותיו עד לנפילה הבאה. למרבה הצער, בעזות מצח המאפיינת רק גורמים משיחיים, הוא מטיף נגד מחאת משפחות החטופים, עובד מסביב לשעון להעצמת המלחמה בעזה, תומך במתווה הגיוס המופקר – והכול בחסות ראש הממשלה ובעזרת השם.
תקציב 2025 המעודכן (בהנחה שיאושר גם בכנסת) הוא בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. שר אוצר שמפלגתו מתנדנדת סביב אחוז החסימה, עם אופוזיציה בתוך מפלגתו, נכשל לחלוטין בניהול הכלכלה ועוד מטיף לנו מוסר. דרכו החוצה סלולה גם בתוך מפלגתו.
והיחס המגעיל למשפחות החטופים נמשך. השבוע הן קיבלו כתף קרה מהממשלה בעקבות המחאה. במקום חיבוק קיבלו חנק. במקום סימפטיה הפכו אותן סמוטריץ', בן גביר, רגב, טלי גוטליב, מיקי זוהר והכוכב העולה חנוך מילביצקי לתומכות חמאס. הכל בהשראת נתניהו. מי האמין שבתוך שלוש שנים מדינתנו האהובה תהפוך את מרבית אזרחיה לאויבים.
המונים בעצרת המרכזית להשבת החטופים "יום העצירה" (צילום: אבשלום ששוני)
בשיחה מוקלטת עם פעיל הליכוד לפני כמה שנים ציינה שרה נתניהו את איכותו של "המנהיג העליון", ושהמדינה לא תחזיק מעמד בלי ביבי. היא איימה לעזוב לחו"ל, והוסיפה שהמדינה תישרף ושאנשים כאן יישחטו. הנבואה הגשימה את עצמה כמעט אחד לאחד. המדינה אכן כבר נשרפת, ואנשים כאן נשחטו (במשמרת של נתניהו). היא איימה לעזוב לחו"ל, אבל בשלב זה רק בנה יאיר עשה את זה. מה שנותר לקוות הוא שלא נשאר לנו עוד הרבה זמן לסבול.
2. בעל הבית השתגע
הסיפור הלוהט בתקשורת הכלכלית השבוע נוגע לפרישתו המתוקשרת של רון אבידן מניהול קבוצת עזריאלי. שני הצדדים הגדירו את הסיבה לפרישה במילה המכובסת "נסיבות אישיות", ואני נבהלתי לרגע מתוך חשש שמדובר בעניין בריאותי.
זה לא עניין של מה שבכך שמנכ"ל פורש מקבוצת ענק כמו עזריאלי ארבעה חודשים בלבד לאחר שמונה. מערכת היחסים של אבידן עם בעלי בית פרטיים אינה זרה לו. הוא מנהל מצוין, שניהל במשך שנים את חברת אוזרים תחת הרשי פרידמן, והגיע להישגים לא רעים.
רון אבידן (צילום: תמר מצפי)
הוא רצה לעלות כיתה, ובצדק, והגיע לקבוצת עזריאלי. הטעות הגדולה מבחינתו היא שלא עשה בדיקת נאותות בנוגע לבעלת הבית דנה עזריאלי. למשל, האם היא אכן תניח לו לנהל את הקבוצה כרצונו? למשל, מה מידת הריכוזית שלה? למשל, מה מספרים מנהלים על אופייה?
אבידן היה חייב להבין ש"עזריאלי" הוא לא רק קניון, אלא שם מחייב. דנה, הנושאת את השם, היא לא רק בעלת הבית, אלא גם יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל ויו"ר ועד העובדים. היא היחידה מבין היורשים שזכתה בגנים המעולים של אביה המנוח דוד עזריאלי. ייתכן שבשיחות מוקדמות איתה הוגדרו גבולות הגזרה ותחומי האחריות, אבל המציאות בשטח תמיד חזקה יותר מכל גורם.
במקרה הספציפי הזה התקלה היא גם של עזריאלי עצמה או של מי מטעמה שנכשלו באיתור מנכ"ל שאינו מתאים לדנ"א של הקבוצה. המקרים שבהם מנהלים שכירים בעלי עמוד שדרה מצליחים לתפקד תחת בעלי בית פרטיים שהם באופיים יזמים – נדירים מאוד. מאצ'ים מוצלחים כאלה מתרחשים בדרך כלל בחברות משפחתיות עם כמה בעלי בית, כשבמקום לריב הפתרון הניהולי הוא מינוי מנכ"ל חיצוני.
פתרון זה עובד מצוין בחברת קרסו מוטורס בניהול איציק וייץ, העושה פלאים. הניהול המקצועי עובד מצוין גם בבנק מזרחי טפחות שבבעלות משפחת עופר, שהשכילה מזמן להרחיק את עצמה ממעורבות ניהולית. אבל במרבית המקרים השיטה לא עובדת.
יש כאלה שרק זמן קצר לאחר המינוי מגיעים למסקנה שטעו ומעדיפים לחתוך הפסדים. המקרה האחרון הוא כאמור של רון אבידן, אבל יש נוספים: ניר אילני, מנכ"ל קליל שבשליטת צורי דבוש, שפרש זמן קצר אחרי מינויו; ומוטי רוזן, שפרש מניהול מגדל אחרי שלושה חודשים בלבד. בכל המקרים, הדומיננטיות של בעל הבית בולטת, והחבל הניהולי שמקבלים המנכ"לים קצר מדי לטעמם.
לכן, כשמנהל מגיע לניהול אצל בעל בית פרטי, הוא חייב לשרטט מראש את מגבלות הכוח. בעל הבית יכול להיות החבר הכי טוב שלו, ובנסיבות חברתיות הם הכי "באדיז". אבל כשמגיעים לניהול בפועל, כללי המשחק משתנים, ואצל בעל הבית מה שקובע הוא הכסף, האגו והכבוד. אסור לשכיר המגיע לדרגת מנכ"ל להתבלבל. הוא חייב לזכור בכל רגע נתון שהוא אורח לרגע, ובהינף החלטת דירקטוריון הוא עלול ללכת הביתה.
כדי להצליח הם חייבים להכיר במגבלות הכוח וביכולת לנהל את העסק ברמת המיקרו – עד לנקודה מסוימת. לעיתים הם חייבים לפתח עמוד שדרה גמיש של מתעמלת אולימפית. לפני כניסתם לתפקיד וכדי להחזיק מעמד, מומלץ לארוז את האגו, להכניסו לארגז, לנעול אותו ולזרוק לים.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.