חדשות

שרן איזנקוט: "מאור הקריב לא רק את חייו, אלא את החיים של משפחתו"

Published

on




שנה ושבעת החודשים שחלפו מאז שנפלו עליה השמיים – מאז שאיבדה את בנה, לוחם גולני סמל מאור כהן איזנקוט (19) ז"ל, שנפל בקרב בחאן יונס – שרון איזנקוט לא הצליחה לחייך. אבל בשבוע החולף, כשהתבשרה על ההחלטה התקדימית של בית המשפט, לאפשר שימוש בזרעו של בנה המת כדי להביא ממנו ילד, עלה חיוך עדין, ראשון, על פניה.

“זה חיוך שמהול בהמון כאב", היא מסבירה. “הבשורה הזו גרמה לחיוך והרגשתי שמגיע לי החיוך הזה, אחרי כל מה שעברנו ושאנחנו עוברים. הגיע הזמן שאחייך, ועם זאת, אני יודעת שבלי מאור החיוך שלי אף פעם לא יהיה אותו חיוך. החיים הם לא אותם חיים".

בית המשפט לענייני משפחה באילת אישר לאיזנקוט להשתמש בזרעו של בנה, שנקצר לאחר מותו, כדי להביא ממנו לעולם נכד. סגנית נשיא בית המשפט, השופטת רותם קודלר עיאש, אמרה בהחלטתה שמדובר בפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה שמתקבלת בקשה מסוג זה, ופתחה דלת למשפחות שכולות נוספות הנמצאות במצב דומה.

סמל מאור כהן איזנקוט ז''ל (צילום: דובר צה''ל)
סמל מאור כהן איזנקוט ז"ל (צילום: דובר צה"ל)

ילד שמדבר במעשים

“כאמא, וגם כאישה, הרבה לפני המקרה הפרטי שלנו, אף פעם לא הבנתי מה הבעיה לאפשר למשפחה להביא לעולם ילד מהבן שנהרג", איזנקוט מתייחסת לפסק הדין. “אבל החוק במדינת ישראל אומר שאם הנפטר הצהיר על רצונו להביא ילדים מזרעו אחרי מותו – זה מה שיהיה. אז מה שהיינו צריכים לעשות זה להוכיח את רצונו של מאור".

"לצערי, זה היה קשה מאוד כי לא היה לנו מכתב ממאור שבו הוא הצהיר על רצון להביא ילדים אחרי מותו. עם זאת, הבאנו עדויות משיחות סלון בביתנו שבהן מאור דיבר תמיד על רצונו בשלושה ילדים, ומשיחה שהוא קיים עם חבר ילדות שלו, נועם ביטון, לוחם גם הוא, כמה ימים לפני מותו. באותה שיחה נועם שאל את מאור אם הוא לא מפחד למות, ומאור ענה: ‘לא, אני מפחד שלא יהיו לי ילדים’. זו, מבחינתי, הייתה צוואה לכל דבר".

"מאור סיכם את השיחה הזאת ואמר לנועם: ‘אחי, בפעם הבאה שאנחנו יוצאים הביתה מעזה, אנחנו עושים הקפאת זרע’. זה בלתי נתפס שילד בן 19 חושב על דבר כזה בכלל, אלא אם אתה חי במדינת ישראל".

מתי התחלת את המסע לקיום צוואתו?
“מהרגע שבו חתמתי על קצירת הזרע (תהליך רפואי שבו נלקח זרע מגופו של גבר שנפטר, 24־36 שעות לאחר מותו – ד"פ). חשבתי לתומי שזה תהליך קל, כי אם החתימו אותי על קצירת הזרע, בטח נוכל להשתמש בזה, לפי ההיגיון, בקרוב. במהלך השבעה הבנתי שאני טועה בגדול: שוחחתי עם קצינת נפגעים ועם אנשים ממשרד הביטחון וכולם אמרו לי שהדבר הזה לא באחריותם".

בחיפוש בגוגל אחר פתרון הגיעה איזנקוט אל ח"כ לשעבר עו"ד רויטל סוויד, שיזמה בעבר את "חוק ההמשכיות" המתייחס לחללי צה"ל. הצעת החוק, שלא הגיעה למימוש, מאפשרת את השימוש בזרע של חייל שנפל גם ללא הסכמה מפורשת מצידו. "רויטל התגייסה בכל מאודה כדי לעזור לי וחיברה אותי לעו"ד שמוליק מורן, שגם הוא התגייס למשימה בהתנדבות מלאה", איזנקוט מספרת.

"עם האמת שלנו והעדויות שגיבשנו יצאנו למאבק משפטי קשה ומאתגר של שנה וחצי. כולי תקווה שפסק הדין שלנו ייתן אור למאות משפחות שקצרו את זרע יקיריהן".

שרון איזנקוט (צילום: פרטי)

אז בעצם מה השלב הבא?
"אני לא נחה, כבר יצרתי קשר עם משרד 'החסידה' של מיכל בירן לפני כעשרה חודשים, עשינו התאמות בינינו והיא יודעת איזו אמא אני מחפשת לנכדיי. חיכינו רק לאור הירוק, עכשיו סוף־סוף הוא הגיע, תודה לאל, וכבר יש 'חיפוש' אחר האמא דרך המשרד. פרסמנו את החיפוש בכל מדיה חברתית אפשרית, וכבר יש מועמדות. אנחנו בתוך התהליך, ואני מנסה להוציא את זה לפועל מהר. אני לא מחכה. בעזרת השם אני מקווה שעוד השבוע כבר אפגש עם המועמדות והלוואי שיהיה קליק ואני ארגיש מי מביניהן המדויקת למאור ולנו".

חיים אחרים

מאור נולד באילת למישל כהן ולשרון איזנקוט, אחותו למחצה של ח"כ והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. מאור היה אח צעיר לעדן (25) ולאלמוג (20). אהבותיו הגדולות היו המשפחה, המדינה וכדורגל.

"הוא היה ילד מקסים, בן ואח אהוב", מעידה אמו. "צנוע מאוד ושקט, מסוג האנשים שלא מרגישים צורך להרבות במילים, אלא מעדיפים לדבר במעשים. הוא היה איש של עשייה".

הוא חלם להיות לוחם?
"סמוך לגיוס הוא ביקש לשרת בגולני וכך קרה. בטירונות הוא דיבר על זה שהוא הולך לקורס מפקדים ותכנן להמשיך בקריירה ביטחונית בשב"כ או במוסד. הוא ממש ראה את עצמו הולך בתלם הזה".

מאור התגייס ב־2022 ושירת בגדוד 12 של חטיבת גולני. עם פרוץ המלחמה נכנס ללחימה ברצועה. "חודשיים שלמים לפני נפילתו מאור לא היה בבית כי בגולני החמירו בעניין האפטרים", מספרת איזנקוט. "שבועיים לפני כניסתו האחרונה לעזה הוא היה צריך כמה פריטים. הכנתי לו תיק והבאתי אליו לשטח כינוס ליד ערד".

"נפגשנו, התחבקנו, וזהו. זו הייתה פגישה קצרה. אם הייתי יודעת שהיא תהיה האחרונה, הייתי מושכת אותה לנצח. לתוך התיק שהכנתי למאור הכנסתי מכתב שבו כתבתי לו כמה מילים על כך שאני גאה בו ובדרך שהוא עושה, אוהבת אותו ומייחלת לכך שישמור על עצמו. בדיעבד הבנתי שזה היה מכתב מאוד משמעותי עבורו כי הוא קיפל והכניס אותו לספר התהילים שהיה עליו. אחרי נפילתו קיבלתי את ספר התהילים עם המכתב הזה. השיחה האחרונה שלנו, שבוע לפני שהוא נהרג, הייתה בטלפון, ובה הוא סיפר לי שהוא נכנס שוב לעזה".

גל מאיר איזנקוט ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

ביום שישי, 8 בדצמבר 2023, מאור וחבריו ניהלו קרב מול מחבלים במסגד בחאן יונס. טיל נ"ט נורה לעבר הכוח, ומאור נהרג במקום. למשפחת איזנקוט היה זה אסון כפול. יום לפני כן, ב־7 בדצמבר, נפל בקרב בג'באליה בן דודו של מאור ובנו של גדי איזנקוט, רס"ר (במיל') גל מאיר איזנקוט (25) ז"ל מהרצליה, לוחם בגדוד 699.

"זה היה אכזרי ומאוד לא הגיוני ששני בני דודים, הבנים של אחי גדי ושלי, נפלו יום אחרי יום", אומרת איזנקוט. "אנחנו מאילת וגדי מהרצליה, ובגלל המרחק לא הספקנו להגיע להלוויה של גל. כל אותו הבוקר בכינו מול הטלוויזיה, והייתי בתוך הכאב הזה, ואז פתאום הגיעה הדפיקה בדלת שהחריבה את עולמי. ברגע ששמעתי את הדפיקה, עוד לפני שראיתי את שלושת הקצינים בפתח, הרגשתי שהנורא מכל קרה. גדי ואני, שני אחים, ישבנו שבעה במקביל, וזו הייתה סיטואציה הזויה לחלוטין. שני הילדים האלה, גל ומאור, קרויים על שם אבא של גדי ושלי, מאיר איזנקוט".

מה את יכולה לספר על השנה וחצי שעברו מאז?
"אני משתדלת לשרוד. אלה חיים אחרים, שאני עדיין לא התרגלתי אליהם. אני עוד לא באמת מתאוששת ממה שקרה. הכל עדיין טרי, והגעגוע למאור הוא כאילו עברו שנים רבות. הבית שלנו הפך להיות בית עצוב. הוא הפך להיות מוזיאון של מאור, מלא בתמונות ובחפצים שלו".

"לא בדיוק חזרתי לעצמי, ואני עובדת רק מהבית כי כרגע עוד קשה לי להיות עם אנשים 'רגילים'. אני צריכה עוד להתחזק, ומה שעוזר לי לשרוד הוא קודם כל הילדים המדהימים שלי. בשבילם אני אוספת את עצמי מדי יום, מדי שעה. ודבר שני, אני מוכרחה לקיים את צוואתו של מאור".

מה חשוב לך לומר?
"קודם כל, אני מאחלת שנהיה ראויים לכל נופל ונופל, ולא כסיסמה. אנחנו צריכים להיות אנשים טובים יותר, ולחשוב על כל חייל שנפל במאבק למען החיים של כולנו פה. מאור הקריב לא רק את חייו בקרב, אלא את החיים של כל המשפחה שלו. מהמקום הכואב הזה אני מבקשת מכולם להיות סבלנים וטובים יותר זה לזה. וכל משפחה שכולה שרוצה ליצור המשכיות לגיבור שלה, אני מקווה שתיקח אור ותקווה מהסיפור שלנו ומפסק הדין הזה. אני מאחלת שכל משפחה כזו תקבל את שיחת הטלפון מעוררת החיים שאני קיבלתי עם החלטת בית המשפט". 





Source link

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל העדכונים

Exit mobile version