Connect with us

כלכלה

שרינקפלציה: המחיר נשאר, הכמות קטנה – כך עובדים עלינו | שלמה מעוז

Published

on




תהליך ההצטמקות ממשיך להתפתח בכל העולם ובישראל. יש לו שם: shrinkflation – שרינקפלציה. העלאת מחירים באמצעות הקטנת משקל או תוכן המוצר. תופעת ההפחתה בחומרים העיקריים במוצרי מזון נפוצה כאשר מחיר חומרי הגלם בעלייה חדה, והחברות מבקשות לשמור על הרווחיות. מורידים את איכות המוצר, חוסכים – ומעלים רווחים. 

שרינקפלציה אפשר למצוא גם בתחום השירותים ולא רק המוצרים. עלות כוח האדם עולה? נותנים שירות פחות טוב בעניינים הדורשים מוקדנים או מענה אנושי. מקליטים הודעה יפה שהמוקד "עמוס מהרגיל", ונותנים לכם להתייבש על הקו עד שתוותרו. מחיר השירות לא עולה – פשוט או שאין שירות, או שהוא גרוע. 

גם חברות התעופה עושות זאת. התחרות קשה? מוכרים כרטיסים באותו מחיר, אבל אם ברצונכם ליטול מזוודה או טרולי, שבעבר היו כלולים במחיר הכרטיס, עכשיו תשלמו עוד. תבקשו לשתות במטוס? תשלמו ביוקר. העלאת מחירים בדרך באמצעות תוספות למיניהן, כמו תשלום עבור מרווח גדול יותר בין הכיסאות. 

גם הבנקים חוסכים על חשבונכם, אפילו בלי שתרגישו. אתם עושים פעולות בחשבון הבנק, מעבירים כסף, מקבלים קוד לטלפון להמשך הפעילות, חוסכים בכוח האדם של הבנק ולעתים אף משלמים על כך עמלה. כך גם באפליקציות של רשות המיסים, הביטוח הלאומי, קופות החולים, חברות ביטוח, ספקי שירותי דרך – כולם הפכו אתכם לעובדים שלהם. אז הנה, לא מעלים מחיר, אבל מגלגלים את עומס העבודה עליכם, על חשבון שעות הפנאי שלכם. 

אותו הדבר גם בביטוחי הרכב. ישנו סעיף גרר במקרה של תקלה או תקר, החברות מצמצמות שירות ועכשיו תחכו שעות עד החילוץ, העיקר שהחברה עומדת בתחרות מול מתחרותיה. חברת הביטוח שבה ביטחתי לאחרונה את רכבי ביקשה ממשני לצלם הרכב מכל עבריו, להעלות התמונה ולשלוח למייל, חד וחלק. 

לאן נעלמו המחירים על המוצרים?

"טריק" נוסף שבו נוהגות החברות נקרא מיס-אינפורמציה. הטעיית הציבור. על פי החוק, עדיין חייבים לציין את המחיר על כל מוצר, בכדי שהרוכש יוכל לבצע השוואה. בפועל, בהרבה סופרמרקטים פשוט אין מחיר על המוצר. חלק מהם מסתפקים במחיר על פס המדף, במקרים רבים גם זה לא קורה. מי שנכנס לסופרמרקט נמצא באפלה. הוא אינו יודע מה המחיר, ממהר, מעמיס – ומקווה לטוב בקופה. פקחי משרד המסחר והתעשייה או רשות התחרות לא בנמצא ואין מי שיקשיב לתלונות הלקוחות. 

הציבור סובל, משלם מחיר להגדלת רווחי הבעלים של הרשתות. על פי חוק הגנת הצרכן, לצרכן יש זכות לדעת את המחיר של כל מוצר לפני שהוא קונה או רוכש אותו. הצגת מחיר ברורה ונגישה לצרכן היא חלק מהתחייבויות בית העסק, בבחינת חוזה תקף בין מציע הסחורות לרוכש. ניר ברקת, שר המסחר והכלכלה הכריז בפברואר השנה על מיגור תופעת אי סימון המחירים לאחר שקודם לכן דווקא תמך בקמעונאים שביקשו לעבור לסימון דיגיטלי בסופרמרקט מה שהיה בכל מקרה מונע השוואת מחירים בין רכישה קודמת לעכשווית. 

Europeanization הוא תהליך בו מדינות מחוץ לאירופה מאמצות נורמות, תכונות או כלים הנהוגים באירופה, בדרך כלל בעידוד האיחוד האירופאי. בישראל הוכרז על ידי שר המסחר והכלכלה ברקת על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ואומנם תהליכי שחרור מוצרי מזון ואחרים מהמכס הוקלו עפ"י הרפורמה מתחילת ינואר השנה, אבל הירידה בעלויות לא הגיעה לכיסו של הצרכן.

מוצרי הייבוא המקביל היו אמורים להוזיל מוצרים של מותגים ידועים, אך בפועל הרווח מהחיסכון בשחרור מהמכס, ככל שקיים, נכנס לכיסם של היבואנים. אירופה לא פה. ייבוא מקביל של סחורות ממותגים נחשקים שישפיע על המחיר טרם נראה בשטח בארצנו.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים