תכנון הבית, אותו הובילה האדריכלית אלונה סידי נבו, החל ממגרש מורכב: צר, מוארך ומחולק בטרסה בגובה של כ־3 מטרים. הפתרון האדריכלי יצר רצף תנועה הדרגתי מהרחוב אל פנים הבית, תוך שמירה על קשר עין קבוע עם הנוף. הבית משתרע על שלוש קומות: מרתף נסתר הכולל ממ"ד, יחידת אירוח וחצר תחתונה; קומה ציבורית מוארת עם סלון, מטבח, פינת אוכל וסוויטת הורים; וקומה עליונה הכוללת שני חדרי שינה לבנות ומשרד סגור בזכוכית המשקיף אל הנוף המערבי. אחת מגולות הכותרת של התכנון היא המרפסת התלויה, המרחפת מעל הטרסה ונפתחת אל קו האופק של השפלה והים.
על עיצוב הפנים והסטיילינג אמונה אירה שריג, שיצרה חללים מאוזנים, רכים ונעימים לעין, בגישה שקטה ומדויקת. הקונספט העיצובי התבסס על שימוש במעט חומרים והרבה כוונה: אווירה רגועה, על-זמנית, כזו שאינה נגררת אחר טרנדים. הפ palette נעה בין לבן שבור, חול, אלון טבעי וברזל בגימור חלודה. הרצפה כולה חופתה בפרקט תלת שכבתי בגוון אלון בהיר, והמטבח, לב הבית, תוכנן בקווים נקיים עם אי גדול, משטחים בהירים ונגרות בגוון מתואם. הידיות, הגימורים ופרטי הריהוט כולם נבחרו בקפידה, עם עין רגישה לחומר, קנה מידה ושקט ויזואלי.