שני מומחים מסכימים: בתוך סוריה יש סומליה – מדינה בחוסר שליטה

שני מומחים התראיינו הבוקר (רביעי) לתוכנית של אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM ביחס למצב של הדרוזים בסוריה והמעורבות של ישראל. עו"ד ראאד שנאן, מנכ"ל מועצת העדה הדרוזית, טוען שהדרוזים בסוריה הינם חלק אינטגרלי מהמדינה והעם הסורים ומדגיש שאסור לשמוע על אל ג'ולאני. אלוף במיל' ישראל זיו מתאר את סוריה כמדינה בחוסר שליטה מוחלט, מציין שלישראל יש חובה מוסרית כלפי הדרוזים ומחזק את פעולותיה. 

"החזון שלנו שהדרוזים יהיו חלק בלתי נפרד מהמדינה הסורית החדשה, ושם הם יקבלו את הזכויות שלהם בתור אזרחים במדינה שלהם, ללא חשש שהם ייפגעו על ידי המשטר", שנאן בניתוח של הנושא מנקודת מבטו. 

לדבריו, "הדרוזים בסוריה נמצאים בכמה אזורים אבל המעוז העיקרי זה בדרום סוריה, אזור מאוד אסטרטגי. הדרוזים שם הם אזרחים סורים, הם אלה שהקימו למעשה את מדינת סוריה לפני כמאה שנים והם חלק בלתי נפרד מהעם הסורי, אבל הם דרוזים פטריוטים נאמנים. מאז נפילת המשטר של אסד, הדרוזים ביקשו להיות חלק מהמעמד החדש, להתקיים כדרוזים על פי דת משה שלהם, לקבל את הזכויות שלהם כאזרחים, אם זה ייצוג בפרלמנט, בממשלה. בממשל של אסד הם היו חלק. סוריה היא מדינה מגוונת, היא רב אתנית, יש שם הרבה פלגים, הרבה דתות".

מה קרה בימים האחרונים?
"המשטר החדש שהוא סוני רדיקלי מנסה להשליט סדר שם, מבחינתו לכבוש. תחשבו, מדינה שרוצה לכבוש אזור שהיא אמורה לשלוט בו, לכבוש ולהכניע את הדרוזים ללא כל תנאי. לא רוצה להעניק להם זכויות, רוצה שהם ימסרו את הנשק שלהם, בעוד הגופים הרדיקליים עדיין מחזיקים בנשק".

"הגופים הרדיקליים אומרים בצורה מפורשת 'אנחנו רוצים להכניע את הדרוזים', מה זה להכניע את הדרוזים? זה לגרום להסיר את הנשק ולשלוט בהם ולנהל את החיים שלהם, והדרוזים לא מוכנים. בימים האחרונים כל מיני ארגון טרור של פליטי דאעש בחסות השלטון – נכנסו ליישובים הדרוזים והתחילו לטבוח בהם. זה מה שעשה אל ג'ולאני עם העלווים בחוף הסורי לפני כמה חודשים, זה מה שעשה באזורים מסוימים עם הכורדים ובעוד אזורים בסוריה".

לאחר מכן שנאן טען כי "הסיפור כאן לדעתי זו נורת אזהרה אדומה לישראל. על פי הפרסומים ישראל וארה"ב העבירו לאל ג'ולאני אזהרה במסגרת ההתקדמות, וגם במדינות ערב, אם זה קטאר וסעודיה, שבמסגרת ההסדר הביטחוני עם ישראל – צריך למצוא פתרון עם הדרוזים. הוא אמר להם 'כן', הבטיח, יומיים לאחר מכן פעל אחרת".

"ישראל שרטטה איזה קו לג'ולאני שאסור שדרומית לו יהיה נשק כבד. יום אחרי ההתחייבות שלו, הוא הכניס טנקים לשם. זה נשק כבד שאסור, אז הוא עובד עלינו. אם יומיים אחרי הוא עובד עלינו, איך נוכל לבטוח באדם כזה שישמור לנו לצורך העניין על הגבול עם ישראל בצד הגולן", הוסיף שנאן. לטענתו, "החליפה שהוא לבש ו'ההופעה' במרכאות המערבית כנראה סנוורה חלק ממנהיגי העולם. המחזות שם מזעזעים. הם מזכירים תקופות אפלות בהיסטוריה".

לגבי פריצת הגבול של דרוזים מישראל לסוריה, אמר: "המעשה הזה לא מקובל, ממש לא מדיניות. אנשים שרוצים למחות, להשמיע זעקה, זכותם, אבל במסגרת גבולות החוק, בטח שלא לפרוץ גבול ולנסות להיכנס למדינה אחרת. הם עושים ככה מתוך כאב, מתוך תחושה של חוסר אונים, מדם ליבם הם עשו את זה. ראשי העדה קראו מפורשות אתמול לא לעשות את הדברים האלה".

"לישראל יש מחויבות מוסרית כלפי הדרוזים"

בהמשך אלוף במיל' ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים, טען בתוכנית שסוריה היא מדינה בחוסר שליטה, שישראל פועלת כראוי כשהיא מסמנת קו אדום בפגיעה בדרוזים וטוען שהיא יכולה להשפיע אף יותר על המצב בתנאי שתשתף פעולה עם קואליציה אזורית ותפסיק להתמקד באינטרסים הכי צרים שלה. הוא גם התייחס למלחמה בעזה וטען שהמתרחש ברצועה הוא בגדר משיכת זמן על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ביחס לעימות בסוריה והפגיעה הקשה בדרוזים זיו טען: "הסיפור בסוריה זה שלמעט הפנים היפות שא-שרע מפגין כלפי חוץ, מבפנים יש שם סומליה, יש שם מדינה בבלגן, בחוסר שליטה, ולמעשה אם אף אחד לא יסייע לעשות שם סדר מבפנים, אז אין סיכוי לדבר הזה להיבנות מחדש. ככל שכך, הדבר הזה הוא רע, לא רק בהיבט של הבעיה הקשה של הדרוזים, שכמובן אני מביע הזדעזעות מהמעשים הנוראיים שהם עושים שם, אלא זה יגרום לחוסר יציבות אזורית וזה יכול להזמין מחדש את האיראנים ועוד כל מיני". 

"לישראל יש מחויבות מוסרית כלפי הדרוזים ואני חושב שהיא פועלת נכון, היא צריכה לתת שם תחושה שדמם של הדרוזים לא הפקר. מצד שני, היא יכולה להפעיל את הלחץ, בוודאי עם הקשר שיש לה לארה"ב ולסעודיה – לעשות הרבה יותר מאשר רק להוריד את הסנקציות ולהשאיר את זה כמו שזה. היה אותו סיפור בלבנון בזמנו. בלי ארגון מחדש של הצבא שם ולעשות לו אינדוקטרינציה מחדש, זה לא יעבוד. אותו דבר צריך לעשות בסוריה", הוסיף. 

עוד אמר: "היו לישראל מספר הזדמנויות להוביל תהליכים שיכלו כמובן להשפיע גם על סוריה, לא רק על סוריה, כמו עניין של קואליציה אזורית, או ממש הסדרה מחדש של המזרח התיכון ב-מי בצד הטוב ומי בצד הרע ואיך לטפל בדברים האלה. באופן טבעי, כיוון שישראל סובלת מזה ויש לה דימוי של כוח, היא לא יכולה אולי לשיר סולו על הבמה בפרונט, אבל היא בהחלט יכולה להשפיע באופן הרבה יותר מהותי ממה שהיא לא עושה כיום, אלא רק נוהגת בענייניה ובאינטרסים הכי צרים שלה.

 הוא מסכם את הנושא: "היעדר מאמץ מדיני נכון לסוריה, נכון ללבנון, נכון לעזה, נכון לכל מקום. ישראל, אין לה שום מאמץ מדיני ואין לה אסטרטגיה מדינית או מדיניות. גם אם מחר היינו עושים את המאמצים, זה לא מבטיח הצלחה, אבל לפחות יש מאמץ כזה". 

לגבי המלחמה בעזה, זיו טען כי "הכול הולך לנקודה אחת, לרצון של ישראל, בעיקר לממשלת ישראל, בעיקר לראש ממשלת ישראל – למשוך את הזמן. אין עניין אמיתי שם בהגעה להסדר, אין שום בעיה לעשות הסדר כזה".

מה התכלית של אי הסדר בעזה?
"אני חושב שיש פה שתי שפות שלא מתחברות. יש פה, למעשה כבר ממרץ שנה שעברה – ניהול פוליטי. הניהול הפוליטי לא מתחבר עם המטרות הביטחוניות ולא עם הגדרת המטרות של צה"ל וגם לא עם המציאות. אתה לא יכול לכפות על המציאות את הבעיות של ממשלה שיש לה כולה ניגוד אינטרסים, ויש לה אינטרס אחד משותף – הארכת הזמן שלה. זה לא עובד". 

לדבריו, "כבר נגמר הזמן וכל ההמצאות האלה של הכרעות וניצחון ורגע מהניצחון והמצאה של המלחמה ההומניטרית וחלוקת מזון, זה הכול נכשל, אין דבר אחד שבאמת מביא בסוף לאיזו תוצאה ואין אף אחד שמבין לאן זה הולך, עד מתי, כמה צריך לשלם עד אז. זו פשוט בלבלה אחת גדולה, ויש פה עניין חמור שהוא גם לא מוסרי – ביד אחת הממשלה הזאת סוחטת את הצבא, מכריחה אותו להאריך את המלחמה, שמה עליו משימות לא צבאיות, ממתי צה"ל צריך לחלק מזון או להקים איזו עיר?"

"אלה דברים שמסכנים את הצבא ומעמידים אותו בפני חשיפה מול החוק הבינלאומי, ממש מכריחים אותו לעשות פשעי מלחמה, ומנגד הם הולכים על תהליך בכל הכוח של פטור ושל עיסוקים בתחום משפטי. אותה ממשלה שטוענת שכרגע יש מלחמה ומתפארת בחזיתות, עסוקה בפוליטיקה ובשרידות של עצמה. זה דבר בלתי מוסרי, אני חושב שהיא איבדה את זכות הקיום שלה, ובטח אין לה את הזכות לנהל מלחמה, מתוך אינטרסים פוליטיים", הוא מסכם.