לבנון מסתכנת בהשתלטות על ידי מעצמות אזוריות אלא אם כן ביירות תפעל לטפל במלאי הנשק של חיזבאללה, כך הזהיר אמש (שישי) השליח המיוחד של ארה"ב טום ברק, על פי דיווח ב"הנשיונל ניוז".
ברק, שהוא השליח המיוחד לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה, אמר לעיתון "The National" כי לבנון צריכה לפתור את הבעיה, אחרת היא עלולה להתמודד עם איום קיומי. "יש את ישראל בצד אחד, יש את איראן בצד השני, ועכשיו יש את סוריה שמגלה את עצמה כל כך מהר שאם לבנון לא תזוז, היא תהיה שוב בלאד אל-שאם", אמר, תוך שימוש בשם ההיסטורי של אזור סוריה.
"הסורים אומרים שלבנון היא אתר הנופש שלנו. אז אנחנו צריכים לזוז. ואני יודע כמה מתוסכל העם הלבנוני. זה מתסכל אותי". ברק גם אמר כי ארה"ב, ערב הסעודית וקטאר מוכנות לעזור אם לבנון תיקח את ההובלה.
תקיפות צה"ל בלבנון (צילום: רשתות ערביות)
בחודש שעבר, הציג ברק בפני נציגים לבנוניים הצעה לפרק את חיזבאללה מנשקו וליישם רפורמות כלכליות, כדי לסייע בחילוץ המדינה מהמשבר הפיננסי בן שש השנים – אחד הקשים ביותר בהיסטוריה המודרנית. ההצעה האמריקאית מעלה סיוע לשיקום והפסקת פעולות צה"ל לפירוק מלא של חיזבאללה מנשקו ברחבי המדינה.
מאז שהחלה הפסקת האש בתיווך ארה"ב בנובמבר, ארגון הטרור הנתמך על ידי איראן הסיג את רוב כוחותיו מגבול ישראל. ישראל מתעקשת שיש לפרק אותו מנשקו ברחבי המדינה.
בתגובה להצעה, הגישו רשויות לבנון מסמך בן שבעה עמודים הקורא לנסיגה ישראלית מלאה מהמובלעות, כולל חוות שבעא, ומאשרר מחדש את שליטת המדינה על כל הנשק תוך התחייבות לפרק את נשק חיזבאללה בדרום לבנון. המסמך ציין כי הסכים לפרק את חיזבאללה מנשקו ברחבי המדינה.
"חשבתי שזה היה קשוב, קשוב מאוד", אמר מר ברק, תוך שהוא מודה שנותרו נקודות מחלוקת. "ישנן סוגיות שעלינו להתמודד עליהן בכוחות עצמנו כדי להגיע למסקנה סופית. זכרו, יש לנו הסכם… זה היה הסכם נהדר. הבעיה היא שאף אחד לא עמד בו".
הוא הדגיש את הדחיפות של לבנון לפעול. כאשר נשאל האם הסכמת חיזבאללה להניח את נשקו ולהפוך למפלגה פוליטית תגרום לממשל הנשיא דונלד טראמפלהסיר את הקבוצה מרשימת הטרור הזרים של ארה"ב, כפי שעשה עם חייאת תחריר אל-שאם בסוריה, ברק סירב לפרט.
פעילי חיזבאללה (צילום: REUTERS/Mohamed Abd El Ghany)
"אני לא בורח מהתשובה, אבל אני לא יכול לענות עליה", אמר לעיתונאים בניו יורק ביום שישי. כשנשאל מדוע נשיא לבנון ג'וזף עאון לא התחייב בפומבי ללוח זמנים לפירוק נשק, אמר מר ברק: "הוא לא רוצה לפתוח במלחמת אזרחים".
הכוחות המזוינים של לבנון נתפסים באופן נרחב כ"מתווך הטוב ביותר, ניטרלי ואמין" במשבר הנוכחי, אך מתמודדים עם מחסור חמור במימון עקב הקריסה הכלכלית של לבנון, אמר ברק. הוא ציין שלמרות אמינותו של צבא לבנון, הוא פועל "בתקציב זעום", מה שמאלץ את כוחות שמירת השלום של האו"ם בלבנון, יוניפי"ל, למלא את החסר ב-10,000 חיילים.
"אלוהים יברך את האו"ם ואת כוחות יוניפי"ל, אבל אין להם באמת פיקוד ושליטה על דברים קשים", אמר ברק, והודה שכל ניסיון לפרק לחלוטין את חיזבאללה מנשקו עלול להיות הפכפך ולגרום לסיכון למלחמת אזרחים.
הוא הציע שדרך אפשרית עשויה לכלול את הסכמתו של חיזבאללה לפרק מרצונו את כלי הנשק הכבדים שלו, כולל רקטות ומזל"טים, ולהעבירם למחסנים מפוקחים במסגרת מנגנון הכולל את ארה"ב, צרפת, ישראל וצבא לבנון.
ברק אמר שלצבא לבנון חסרים המשאבים וכוח האדם כדי לקחת על עצמו משימה כזו. "אין לנו עדיין את החיילים בשטח כדי שכוחות השלום של לבנון יוכלו לעשות זאת, כי אין להם את הכסף. הם משתמשים בציוד בן 60 שנה", אמר.
כתוצאה מכך, חיזבאללה טוען שאינו יכול להסתמך על צבא לבנון להגנה, הוסיף. "חיזבאללה מסתכל על זה ואומר, 'אנחנו לא יכולים להסתמך על צבא לבנון. אנחנו צריכים להסתמך על עצמנו כי ישראל מפציצה אותנו כל יום, והם עדיין כובשים את אדמתנו'", אמר, בהתייחסו לאזורי הגבול השנויים במחלוקת המכונים "חמש הנקודות".
ברק אמר כי התמודדות עם חששות ביטחוניים אלה, תוך מניעת הסלמה לסכסוך, תדרוש תמיכה בינלאומית לחיזוק צבא לבנון ומנגנון לניהול נשק כבד, עם תמיכה מכל הצדדים. הוא אמר שארה"ב פנתה לשותפותיה במפרץ כדי לבקש מימון לכוחות המזוינים של לבנון, אך נתקלה בהתנגדות.
פעילי חיזבאללה מציתים רכב של יוניפי"ל (צילום: רשתות ערביות)
"ארה"ב פונה לשותפותינו היקרות במפרץ ואומרת, 'אנחנו רוצים כסף שילך לכוחות המזוינים של לבנון'", אמר. "למה שותפות המפרץ לא רוצות לעשות את זה? כי הן נתנו כל כך הרבה כסף ללבנון בעבר שהלך למנהיגים המושחתים. אז הן אומרות, 'כן, סיימנו'".
הוא ציין כי מדינות המפרץ מהססות להשקיע עוד ללא הבטחות שהכספים יעקפו את האליטה הפוליטית המבוססת של לבנון ואת השחיתות. "זוהי הדילמה הגדולה", אמר ברק, והוסיף כי ללא תמיכה מתמשכת בצבא לבנון, הוא יישאר ללא משאבים, מה שיסבך כל מאמץ לייצב את המדינה ולהפחית את אחיזתו של חיזבאללה.
"אנחנו צריכים לעזור לחזק את חיל האוויר הלבנוני", אמר מר ברק. "אנחנו יכולים לעשות זאת יד ביד עם מדינות המפרץ, יד ביד עם יוניפי"ל, כשאנחנו מגדירים מחדש מה תפקידן באופן מתמשך".
לפי הדיווח המתבסס על שיחות עם בכירים אמריקאים וישראליים, נתניהו הבהיר עמדה זו לנשיא בשיחה פרטית, זאת למרות שטראמפ אמר קודם לכן בפומבי כי אינו מעוניין בהמשך הפצצות אמריקאיות על איראן. בתגובה, הביע הנשיא האמריקאי העדפה להסדר דיפלומטי עם טהראן, אך נמנע מלהתנגד במפורש לתוכנית הישראלית.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.