"פעמים רבות המנהיג הגרוע הוא נרקיסיסט פתולוגי", אומרת לוואלה ד"ר קרן בן יצחק, מומחית למדעי המוח. "זה יכול להיות חלק מפסיכופתיה קלינית. מה שמפריד בין המנהיג הבריא למנהיג הנרקיסיסט הוא שהמנהיג הנרקיסיסט רוצה שליטה, ודאות ומסוגלות לעצמו ולא לאחר. הוא עושה את זה על ידי הקטנת האחר, הגדלת עצמו וריכוז כל הכוחות לידיו. זו לא באמת מנהיגות, אלא השתלטות".
בן יצחק מוסיפה: "נרקיסיזם זה מנעד. בקצה הגרוע שלו זה מבנה פתולוגי של המוח ונשמע עליו בחדשות מה שנקרא. זה נכון גם לאישיות אנטי-סוציאלית. רבים מאיתנו מסתובבים עם מהווים נרקיסיסטים מתונים ואין סתירה בין רמה מאוד מתונה או נמוכה של נרקיסיזם לבין היכולת להנהיג. וזה כן חשוב לומר: בבסיס הפרעה אישיות נרקיסיסטית עומד עצמי מאוד ריק. הנרקיסיסט הוא איש שלא מסוגל לשאת את עצמו. יש שם שנאה עצמית תהומית. ריק קיומי. אין תכלית. שנאה עצמית. זה עשוי להיווצר בגלל איזושהי פגיעה מאוד מאוד ראשונית וחמורה בדימוי העצמי. ומאוד קשה לשאת את זה ולגדול עם זה. זה חוויה קיומית שאי אפשר לשאת אותה ולכן המוח יוצר – כמו כל מצוקה ברמה הקלינית – נתיב בריחה".
הביטחון העצמי המופרז של המנהיג הנרקיסיסט הוא בעצם מנגנון הגנה מפני הריק הנפשי, שנובע מצמיחה מעוותת במשפחה מתעללת ברמה הפיזית או הרגשית.
נרקיסיזם זו בעיה אישית שאם מנהיג סובל ממנה, היא משפיעה על הכלל ולכן לאור כל מה שקורה במדינה שלנו בגלל, המנהיגות וההתנהגות המחרידה של בנימין נתניהו, צריך ליצור דיון ציבורי על המצב הנפשי שלו ושל בני משפחתו. ואולי אפילו שווה להפסיק לתת לפרשנים פוליטיים לפרש את הפעולות שלו ושל ממשלתו ולהתחיל לתת לפסיכולוגים ופסיכיאטרים לנסות ולהסביר מה עומד מאחורי המעשים וההתנהלות שלו, של אשתו, של בניו ושל חבורת המיניונים שמסביבו.
באמת שכבר אין טעם לפרשנים פוליטיים שיטחנו את השכל על סקר כזה או אחר. צריך להביא לאולפנים פסיכולוגים ופסיכיאטרים כדי להסביר את מה שראש הממשלה בנימין נתניהו עושה למדינה.