Connect with us

תרבות

שי להב על המאבק בהכחשת שואה ושבעה באוקטובר

Published

on




לפני כחצי שנה התפרסם מחקר ארכיאולוגי שבזמנים אחרים – כאלה שבהם לא נוצרות עשר כותרות ראשיות ביום – היה זוכה כנראה להד גדול בהרבה. על פי המחקר, שנערך באוניברסיטת תל אביב, המצור הרומי על מצדה ארך מספר שבועות בלבד. ולא שלוש שנים, כמו במיתוס שכולנו גדלנו עליו. החוקרים נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים, מידול ממוחשב בתלת־ממד ועוד, כדי לבחון את מערכת המצור הרומאית.

מסקנתם הייתה: "הרומאים, כדרכן של אימפריות, באו, ראו, כבשו, ודיכוי ההתקוממות באתר המבודד נעשה במהירות וללא רחמים". במילים אחרות – אופס. אחד ממיתוסי הגבורה הגדולים ביותר של התנועה הציונית התגלה – אולי – כמופרז ואף מופרך. מלכתחילה, הנרטיב של מצדה היה שנוי במחלוקת, כסיפור המקדש התאבדות קולקטיבית וכמרד שעצם ההיגיון שמאחוריו היה מוטל מאוד בספק.

מצדה (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)
מצדה (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

דוד בן־גוריון אמר לשמריה גוטמן, בעת שזה הוליך את תנועות הנוער למצדה: "מה אתה עושה? אתה מחנך נוער לאיבוד לדעת? האם זו אידיאה?". אבל הנרטיב, כידוע, ניצח. ואחת הסיבות המרכזיות לניצחון הזה הייתה המשוואה שעל פיה כוח קטן של יהודים הצליח לרתק את חיילי האימפריה החזקה בעולם למשך שלוש שנים תמימות. שזה, אכן, סיפור מדהים של גבורה ועוז רוח. ונשאלת השאלה – לו הנתונים שהתגלו עכשיו, הודות לטכנולוגיה שלא הייתה קיימת בשעתו, היו ידועים כבר אז, האם עדיין היינו מקדשים את מיתוס מצדה? כנראה שלא.

רוצה לומר – לעובדות היסטוריות, ולאמת באופן כללי, יש כוח אדיר בעיצוב ההווה. וגם העתיד. הלא עצם השיבה שלנו כיהודים לארץ ישראל שואבת את הלגיטימציה שלה מההיסטוריה. וכל תגלית ארכיאולוגית המוכיחה את קיומם של חיים יהודיים בימי הבית הראשון והשני, מצטיירת כמו עוד מסמר שמחזק את הלגיטימציה הזאת.

אני מעורב כבר כמה שנים בסדרה דוקומנטרית העוסקת ביחסי יהודים ופלסטינים בארץ הזאת. הסדרה חוזרת אחורה בזמן, עד לראשית ימי המנדט. ומטבע הדברים מתעכבת על אירועים מז'וריים כמו המרד הערבי הגדול, תוכנית החלוקה, הכרזת המדינה, בריחת/גירוש הפלסטינים, זכות השיבה וגו'. הנושאים האלה כל כך טעונים, וכל כך שנויים במחלוקת בין הצדדים, עד שכל מילה שנאמרת, כל מסמך שמוצג, עשויים לשנות את הרושם הכללי של הסיפור. מה שרק מחדד את חשיבותו של המחקר ההיסטורי, והדבקות בעובדות ובאמת, ולא במיתוסים.

מטיילים במצדה (צילום: יוסי זמיר פלאש  90)
מטיילים במצדה (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)

בשבוע הקרוב נציין את יום השואה, והדברים האלה נכונים לא פחות בנוגע לחקר האסון הגדול ביותר שעבר העם היהודי. בייחוד בעידן שבו הכחשת השואה הפכה לעניין כמעט לגיטימי. וכשמדובר במחקר, ובהיצמדות לעובדות, צריך תמיד לזכור שהגורמים שמבקשים להכחיש את האסון מחפשים בצמא כל טענה המתבררת כלא נכונה. ומשתמשים בה כדי לקעקע את קיומו של האירוע הנורא בכללותו. מה שמעביר אותי לאסון יהודי גדול אחר, וטרי הרבה יותר. טבח 7 באוקטובר.

הצורך לחקור בקפידה את כל מה שהתרחש שם הוא בראש ובראשונה צורך ישראלי פנימי שנועד להבין מי הגורמים שהיו אחראים למחדל, ובעיקר – איך ניתן להימנע מאסונות כאלה בעתיד. למטרה הזאת נדרשת ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות רחבות (שאגב, רוב מוחלט של הישראלים תמך בה, רגע לפני שהחל קמפיין הדה־לגיטימציה). אבל החשיבות של חקר האמת היא גדולה הרבה יותר. קודם כל, בגלל המבט לעולם ולאופן שבו הוא תופס את האירועים. לנוכח קמפיין הדה־לגיטימציה המתמשך, שמנסה לגמד את מעשי הטבח הפלסטיניים, צריך להתייצב עם עובדות מוצקות ומוכחות ככל האפשר.

וזה מתקשר לוויכוח הנוכחי בנוגע לתחקיר הגנוז על רמי דוידיאן. אם אכן אותו דוידיאן, הראוי להערצה על כך שהציל ישראלים באותו יום נורא, בדה סיפורים הקשורים למשל בפשעי מין של חמאס, תחקיר כזה יכול להקל על הנזק הבינלאומי שבדותות כאלה עלולות לייצר. אבל בירור העובדות חשוב לא רק מטעמים פרקטיים. כי ידיעת האמת תמיד קריטית. גם אם היא לא נעימה, או מנתצת מיתוסים שנוח לנו להישען עליהם. 

מצדה (צילום: יוסי זמיר פלאש  90)
מצדה (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)

על הסכין
באותו הקשר. יש לי הרבה ביקורת על הסרט זוכה האוסקר “אין ארץ אחרת", ובכלל על ז'אנר סרטי הסכסוך הבוחרים בנרטיב חד־צדדי ונטול הקשר רחב. אבל הניסיון להחרים אותו ולמנוע הקרנות שלו בישראל הוא מגוחך, מעיד על חוסר ביטחון מאוד עמוק ורק מחזק את עמדתם של יוצרי הסרט.

ציבור המילואימניקים בישראל נמצא במלכוד עצום. מצד אחד, עד שלא ידפוק על השולחן ויאיים באופן פומבי באי־התייצבות, לאור הסחבת בנושא גיוס החרדים, לא ישתנה דבר. מצד שני, מדובר באנשים ערכיים וממלכתיים, שלא מסוגלים להשמיע איום כזה. התוצאה תהיה לדעתי סרבנות שקטה, שתתבטא בירידה דרמטית באחוזי הגיוס.

"האפי פייס" היא סדרת דרמה חדשה המבוססת על סיפור אמיתי. בתו של רוצח סדרתי מתוקשר, שניתקה איתו כל קשר אחרי שטיב ה"עיסוק" שלו התברר, ובנתה לעצמה חיים פרבריים שלווים, נאלצת לחשוף את זהותה ולהתמודד עם עברה בגלל גילויים חדשים. ובעיקר, לשאול את עצמה מה ממנו נמצא גם בה. התוצאה ראויה מאוד לצפייה.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים