אמן הרחוב פילפלד ואמנית הקעקועים שרה קורי חברו יחד ליצירת קולקציית T-שירטים במהדורה מוגבלת, כחלק מפרויקט "I Rise, We Rise" של מותג הוויסקי היוקרתי Chivas Regal. הקולקציה המצומצמת צפויה להימכר במהירות, עם מלאי מוגבל וחמישה עיצובים ייחודיים.
הקולקציה משלבת בין הצורניות האייקונית של פילפלד לבין הקווים המינימליסטיים של קורי, ויוצרת מפגש מרתק בין שתי שפות ויזואליות מובחנות. החולצות מגיעות בשלושה צבעים – שחור, לבן וחול, במידות S-XXL, במחיר של 180 שקל.
על האמנים
פילפלד הוא מהאמנים המובילים בישראל ומהמשפיעים בעולם בתחום אמנות הרחוב. הוא ידוע בשפה החזותית המובחנת שלו שהפכה לאייקונית בזירת האמנות והתרבות. עבודותיו מתאפיינות בשימוש בשחור ולבן, ומשלבות אלמנטים מעולמות הקליגרפיה, האיור והטיפוגרפיה.
שרה קורי ופלפלד בפרויקט שיבאס (צילום: רותם לבל)
שרה קורי נחשבת לאחת מאמניות הקעקועים הבולטות בישראל, ומזוהה עם סגנון המתאפיין בקווים דקיקים, דיוק צורני ואלמנטים מינימליסטיים. היא מביאה גישה אמנותית ייחודית לתחום הקעקועים תוך שימוש במינימליזם נרטיבי.
קולקציית הקפסולה נוצרה במסגרת פרויקט "I Rise, We Rise" של מותג הוויסקי Chivas Regal, המחבר בין יוצרים פורצי דרך הפועלים באותו תחום. פילפלד וקורי נבחרו להשתתף בנבחרת שכוללת גם את הזמרים איתי לוי וענבל ביבי, האמנית מארינה מקסימילאן והראפר אקו, והשפים תומר טל ותום לוי.
הפרויקט, שנולד מתוך תפיסת המותג הגלובלית "Heart is everything", מעודד יצירה והשראה משותפת בין אמנים. במסגרתו נוצרו שיתופי פעולה נוספים: איתי לוי וענבל ביבי יצאו בקליפ משותף לשיר של ביבי, השפים הציגו ארוחה ייחודית משותפת, ומארינה ואקו השיקו סדרת פודקאסטים בנושא הצלחה.
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.