לפי סוכנות הידיעות היפנית "קיודו", 16 מבוגרים בריאים קיבלו 100 עד 400 מ"ל של הדם המלאכותי בחודש מרץ. השלב הנוכחי בניסוי בודק האם התכשיר בטוח לשימוש ואינו מייצר תופעות לוואי. ניסוי קודם מ־2022 שנערך באותו מוסד דיווח על תופעות קלות בלבד, כגון חום או פריחה – תסמינים שנעלמו תוך זמן קצר.
במידה שלא יזוהו תופעות שליליות, צפוי המחקר להתקדם לשלב הבא – בדיקת יעילות מלאה על מטופלים במצבי חירום או מחלות כרוניות. אם הכל ילך כשורה, פרופ' סאקאי מקווה לקבל אישור רגולטורי עד 2030 – ולהפוך את המוצר לחלק בלתי נפרד ממערך הרפואה הציבורית והצבאית ברחבי העולם.
לדברי פרופ' אש טויי, חוקר ביוכימיה מאוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, "הניסוי ביפן מסמן שלב מרגש במיוחד בעולם רפואת העירוי. המוצר מתמודד עם אתגרים ישנים כמו התאמה בין סוגי דם, יעילות בהובלת חמצן ויציבות כימית. אם הוא יעמוד בכל הדרישות – מדובר בשינוי כללי המשחק".
עם זאת, הוא מוסיף הסתייגות: העובדה שהתכשיר מבוסס על דם תורמים אנושי (גם אם שפג תוקפו) עדיין משמרת חלק מהסיכונים, כמו זיהום או מגבלות של היקף הייצור. עם זאת, בעתיד ייתכן שהמעבר יהיה להמוגלובין רקומביננטי – המיוצר באופן סינתטי לחלוטין – מה שיאפשר ייצור המוני, נקי ובלתי תלוי בתרומות.
מעבר להישג המדעי, הדם המלאכותי מייצג גם פריצת דרך הומניטרית. במדינות עניות, בהן מנות דם נדירות או בלתי זמינות, השימוש במוצר כזה עשוי להפחית משמעותית את התמותה הנלווית לטיפול לקוי או מאוחר. גם בעת אסונות, מלחמות או מגפות – מוצר כזה יכול להציל חיים ללא צורך בתורמים זמינים או בבדיקות דחופות.
וכמובן, גם במערכות רפואה מתקדמות – כמו חדרי ניתוח, רפואה דחופה או טיפול בפציעות קשות – יוכל הדם החדש לשמש תחליף זמין ומדויק, שיקצר תהליכים ויגביר בטיחות.