באותן שנים בין חמאם גם פגש עסקן כדורגל בשם ספ בלאטר, שהשאיפות שלו היו גדולות. השוויצרי רצה להיות נשיא פיפ"א. בלאטר – שעם כספי מחסות מקוקה קולה יצר את "תוכנית פיתוח הכדורגל העולמי", שהיתה כלי העברת כספים להתאחדויות כדורגל בכל העולם ל"פיתוח כדורגל" – יצר ברית עם בין חמאם כי הקטארי הבטיח לו שרוב ראשי התאחדויות הכדורגל באסיה יצביעו לו בבחירות לנשיאות.
בין חמאם זיהה שבלטאר הוא האיש שיביא אותו לשולחן קבלת ההחלטות הראשי בכדורגל העולמי והבטיח לו שגם רוב ראשי ההתאחדויות בקונפדרציית הכדורגל של אפריקה יצביעו לו.
איך בין חמאם וידא שהאפריקאים יצביעו לבלאטר השווייצרי? שוחד כמובן. כל מיני סוגי של שוחד. ממתנות יקרות, דרך העברת כספים במעטפות ועד "מימון הנסיעה והשהות" של עסקני כדורגל אפריקאים לקונגרס פיפ"א – בו נבחר בלאטר לנשיאות הארגון ב-1998.
כתמורה ל"תרומה" של בין חמאם לקמפיין של בלאטר, הקטארי קיבל מקום בוועד המארגן של פיפ"א, EXCO, וגם הפך למנהל של המשרד לתוכנית GOAL של פדרציית הכדורגל העולמית. זה היה המשרד החדש דרכו העבירה פיפ"א את "כספי הפיתוח" של הכדורגל להתאחדויות ברחבי העולם. ב-2002 נבחר בין חמאם לתפקיד נשיא קונפדרציית הכדורגל האסייתית.
כלומר, בין חמאם ישב על כמה צינורות כספים משמעותיים בעולם הכדורגל, תוך זמן קצר מאוד מאז כניסתו לפיפ"א.
אחרי שכבר גיבש את מעמדו כאחד מהאנשים החזקים בעולם הכדורגל, בין חמאם הפך לבורג קריטי ב"קמפיין" להבאת המונדיאל לקטאר. הוא לא עשה את זה רק בסיוע תשלומים לעסקנים מושחתים באפריקה, דרום אמריקה, מרכז אמריקה, הקריביים ואסיה, אלא בעיקר בסידור פגישות ברמות הכי גבוהות בין הבוסים הגדולים.
הוא, למשל, סידר את הפגישה בין מישל פלאטיני, נשיא אופ"א לאמיר של קטאר וניקולא סרקוזי, נשיא צרפת בזמנו. מהפגישה המפורסמת הזו נוצר החיבור בין קטאר לכדורגל הצרפתי והאירופאי, שהוביל לכך שקטאר רכשה את פריז סן ז'רמן והפכה לשחקן מרכזי בכדורגל האירופי. קטאר סגרה גם על עסקאות בשווי מיליארדים עם מדינת צרפת באותה פגישה.
פלאטיני היה חבר ב-EXCO, כמובן, וכמו רבים מחבריו נחשד בקבלת שוחד מקטאר כדי להעביר לה את המונדיאל ב-2010. בוא נגיד שלא סתם הבן שלו הפך למתווך ראשי של עסקאות חסות של חברות קטאריות בכדורגל האירופי. תשלומים חשודים הועברו גם לנשיא התאחדות הכדורגל של פרו תחת השם "פיאט", והשוחד לכאורה לנשיא התאחדות פרגוואי כונה "הונדה". הכל, לכאורה, היה כשר – עד שרשויות החוק בארה"ב גילו את היקפי השוחד, הלבנות ההון והעלמת המיסים וסיימו את המסיבה (באופן זמני לפחות).