ישראל יכולה לפעול לבדה. סביר שהיא תשיג את היעדים הטקטיים בהצלחה כבירה. זאת ועוד, קל לתכנן וגם לבצע פעולה עצמאית לא מתואמת. הבעיה היא שההישג אינו סופי, ויש לקבע את ההצלחה הטקטית במסגרת מדינית ארוכת טווח. יש להניח שתגיע פעולת תגמול האיראנית, שהתגובה הישראלית עליה תהיה רחבה מעבר לפרויקט הגרעין; מדובר בהסלמה לכל דבר, שאין לדעת איך תסתיים. אפשר להעריך שהאירוע יתחיל בהצלחה מבצעית, אבל בראייה רחבה יותר, חשוב יותר לדעת כיצד יסתיים. מה איראן תעשה בטווח הארוך? ואיך זה ישפיע על המזרח התיכון? לכן, למרות הפיתוי האדיר, אסור לישראל לפעול לבדה. ומכיוון שהממשל האמריקני הנוכחי לא יגביל את ישראל, גם תהיה זו טעות מצידה לפעול כך.
גם ארה"ב יכולה לפעול לבדה. פעולה אמריקנית תכלול תקיפה של מתקני הגרעין, אך גם תפעל לשחיקת כלל היכולות הצבאיות של איראן (כולל טילים והגנה אווירית). סביר שתקיפה שכזו גם תכלול איתות למשטר לצורך הרתעה מפעולה עתידית. ומכיוון שארה"ב מסוגלת לפעול רחוק מגבולותיה, ולמשך זמן רב, היא יכולה לנהל מערכה ארוכה נגד איראן. זהו האיום האולטימטיבי על טהראן, שכן טמונה בו סכנה אמיתית ליציבות המשטר.
הבעיה היא שמדובר, לגישת הנשיא טראמפ, במערכה יקרה מאוד; מערכה שמסיטה את הקשב מסין, החשובה לו יותר, ושעלולה להסתיים בדיוק כפי שהתחילה, ללא הישג אדיר שאפשר להתגאות בו. גם בתרחיש שארה"ב תפעל לבדה צפויה איראן להגיב, בין השאר מול ישראל ומדינות המפרץ, וייתכן שהתגובה-על-תגובתה תוביל להסלמה שתגרור את ארה"ב למלחמה רחבה בהרבה. בשורה התחתונה, התסריט הזה הוא חלום ישראלי, וסיוט אמריקני.