בערוץ אל חדאת' הסעודי עסקו בשיחות המשא ומתן הדרמטי שצפוי להיפתח בסוף השבוע בין ארצות הברית לאיראן, כשבמרכז – הניסיון למנוע ממשמרות המהפכה להחזיק בנשק גרעיני. עם זאת, פרשנית הערוץ מעריכה כי נושאים נוספים צפויים לעלות במהלך השיחות, ביניהם גם כאלה שאיראן מנסה למנוע מלהימצא במרכז הדיון.
"גם הטילים הבליסטיים והמיליציות האיראניות יהיו מרכיב בשיחות, לא משנה כמה איראן מנסה למנוע זאת. טראמפ והממשל שלו נחושים שהנושאים הללו יהיו על השולחן", ציינה.
עוד הוסיפה: "במהלך השיחות, ידברו על החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון, סוריה, חמאס ועיראק. כמו כן, טענה כי קיים "בלבול" אצל איראן, במהלך התקופה האחרונה.
המיליציות האיראנית במזרח התיכון יעלו במהלך המשא ומתן? (צילום :רשתות ערביות)
אמש, החזיר הנשיא דונלד טראמפ את האיום בתקיפה צבאית נגד איראן לשולחן: "לא נאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני. האופציה הצבאית נגד איראן מונחת על השולחן אם לא תחתום על הסכם. אני לא דורש הרבה מאיראן, אבל היא לא יכולה להחזיק נשק גרעיני. ישראל תהיה מעורבת בפעולה הצבאית נגד איראן אם זו תסרב לחתום על הסכם.
כזכור, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אישר את דברי טראמפ לגבי הפגישה ואף נקב בתאריך שבו היא תתקיים. זאת כאשר אם אכן יהיו שיחות ישירות בין הצדדים ולא דרך מתווכות, יהיה מדובר במשהו שקורה לראשונה מאז ממשלו של ברק אובמה. זאת לאחר שבמהלך פגישתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצהיר הנשיא טראמפ על המגעים מול האויבת הגדולה של ישראל.
באותו עניין, ראש הממשלה נתניהו קיים סקירה מדינית לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע לביקורו בבודפשט ובוושינגטון. הוא הבהיר לשרים כי ישראל מתואמת באופן מלא והדוק עם הממשל האמריקני, לרבות בנושאי עזה והאיום האיראני.
ראש הממשלה הסביר שהנשיא טראמפ מעניק תמיכה מלאה למדיניות שראש הממשלה מוביל להכרעת החמאס ולהפעלת הלחץ הצבאי עליו כדי לשחרר את חטופינו. הלחץ המדיני שמפעילה ארצות-הברית על המתווכות, לצד הלחץ הצבאי של ישראל, מקרבים את האפשרות להגיע לעסקה. ראש הממשלה אמר על תכנית טראמפ שמתקיימים מגעים מול שתי מדינות גדולות כדי לקלוט מספרים גדולים מאוד של עזתים שיהגרו מרצון.
בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90,פול ראובן קסטרו)
ראש הממשלה הבהיר שישראל ידעה מראש על השיחות של ארצות-הברית עם איראן על תכנית הגרעין שלה, ושארצות-הברית ביקשה לדעת מה הוא הסכם טוב מבחינת ישראל. ראש הממשלה אמר שהצעה טובה תהיה בהתאם למודל פירוק תכנית הגרעין כפי שקרה בלוב, ושהזמן למיצוי התהליך הדיפלומטי מול איראן מוגבל.
ראש הממשלה סקר בפני הנשיא טראמפ את כוונות טורקיה להקים בסיסים צבאיים בסוריה, ואמר שישראל לא מחפשת עימות עם טורקיה, אך לא תהסס לפעול במקרה הצורך כדי להגן על עצמה. ראש הממשלה אמר שהוא יבקש מטראמפ סיוע במידת הצורך בשל יחסיו הקרובים עם ארדואן.
ראש הממשלה אמר כי ישנו רצון טוב בארצות-הברית להגיע לפתרון בנושא המכסים ושישראל מחויבת לצמצם את הגירעון המסחרי מול ארצות-הברית. הוא הנחה בסיום הדיון להוציא בימים הקרובים משלחת סחר לארצות-הברית בראשות שר האוצר כדי להמשיך לדון בנושא המכסים עם הממשל האמריקני.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.