קבלו ספוילר: החרדים לא יתגייסו, והממשלה לא תיפול. בעצם, זה אפילו לא ספוילר, סתם שידור חוזר של כל "משבר" קואליציוני בעשורים האחרונים. גם הפעם, נציגי החרדים יודעים לשחק יפה מאוד עם הלו"ז. גם אם יחליטו ללכת בכל הכח על האיום של "הפלת הממשלה", הם יכולים להעביר בקריאה טרומית את חוק פיזור הכנסת, דבר שייקח כמה שבועות, ואז למשוך את הזמן עד מושב הקיץ כשהם "מפילים את הממשלה", אבל לא מתפטרים ממנה כדי להמשיך לזלול מהבופה הקואליציוני. בסוף יימצא איזה "מתווה", כמו תמיד, כזה שיהיה נוח לכולם – חוץ מאשר לאלה שצריכים לקבור את המתים.
בינתיים ישראל מתייחדת עם עוד ועוד צעירים יפים שיצאו לקרב ולא חזרו. 862 חיילים נפלו מתחילת המלחמה, ולא רואים את הסוף. ביום שני נפלו בעזה ליאור שטיינברג, בן 20 מפתח תקווה; אופק ברהנה, בן 20 מיבנה ועומר ואן גלדר, בן 22 ממעלה אדומים. הם נהרגו בזמן שראש המדינה שלהם נועד עם ראשי כתות אנטי-ציוניות שדורשים להסדיר בחוק את ההשתמטות שלהם. ככה זה.
ביום רביעי נהרג אלון פרקס, בן 27 מקיבוץ כברי. הוא נפל בהיתקלות בשג'אעיה, אחרי כ-300 ימי מילואים בשלושה סבבים. זו ישראל היפה. התורמת. הנשחקת. שכורעת תחת הנטל. מגש הכסף המדמם שמוגש כקורבן למנהיגים שמסרבים לראות את גודל השעה נכוחה ולהתייצב מולה. מנהיגים שלא ראויים לעם היפה הזה.