שחר סגל מדבר: אייל שני, מזנון בביירות, ישראלים במלחמה

אנחנו נפגשים לצהריים במסעדה התל-אביבית שמציינת בימים אלה 15 שנות פעילות, אבל הוא כבר אחרי האוכל – חומוס של עשר בבוקר, שנובע גם מחשקים פרטיים לגיטימיים וגם מהצורך שלו לאזן המון ניו יורק עם כמות שווה של ניגובים. כל מי שדרך בסיטי מתישהו לאורך השנים תהה מדוע בעצם אין בה פיתות ראויות וחומוס נורמלי. המזנונים שלהם פתרו בעיה אחת לפחות.

"אוכל לתפיסתי זה דבר אבסולוטי. כמו מוזיקה, לדוגמה", ניסה לחבר את החוליות בשרשרת הגלובלית, "זה לא קשור לתרבות או למאיפה אתה בא. זה לא קשור לכלום. העובדה היא שכולם אוהבים סושי, וכולם בגדול אוהבים פסטה, וכולם אוהבים את האוכל של אייל. למה? כי הטעם הזה הוא כנראה דבר אבסולוטי. אין לו חסם תרבותי. להוכיח שהקונספט עובד, זה לדעתי מאחורינו. אתה הולך למלכה בווסט פאלם ביץ', או ב-Dumbo, או בטורונטו, או בסינגפור, או בווינה, או במלבורן. זה מחרמן, וזו סיבה טובה לקום בבוקר, ואתה לא טובע בתוך הבוץ של עצמך. האם זה נוגד את האומנות? זה פשוט סוג אחר של אומנות".

ההשכמה הזאת הפכה לאתגר של ממש בצל המלחמה, אבל הוא הודף כל שאלה על התנתקות אישית מנקודת הבסיס הישראלית שלו, לא מבין בכלל על מה אני מדבר. "למה, בגלל שאנחנו יכולים?", הוא תוהה, "הילדים שלי פה, ואלה החיים שלנו. לפעמים זה מדכא נורא, לפעמים זה מעצבן נורא, לפעמים זה משפיל. חלק גדול מהזמן זה מאוד משמח. זה המקום שלך. נכון, זאת באמת ארץ שיודעת לחסל ולאכול את יושביה, אבל אנחנו לא נוותר לעולם".

הוא מוצא תעצומות במקומות האלה בדיוק, עמוק בתוכם. "אז יש אזעקה, וכולם באברקסס הולכים לחדר מדרגות, ונגמרה האזעקה, וכולם חזרו מהחדר מדרגות, ומתקשרים לבייבי סיטר ומקווים שלא התקררה להם הפסטה ובואו נשתה משהו והכול בסדר. ואתה אומר, 'בואנה, אין חוויות כאלה, זו חוויה חד פעמית'. בעולם, כן? זאת המהות הישראלית. זה המקום שלנו, אלה הקלפים שקיבלנו. זאת זירת ההתרחשות שלנו. אף אחד לא הולך מפה. יש לי הרבה מקומות בעולם. בסוף, המקום הכי מרגש זה פה. אני רואה וידאו מפורים בתדר. מישהו צילם מלמעלה, ים של אנשים רוקדים, אתה לא מבין מה קורה, ואז אתה רואה שמרימים על הידיים שני בחורים צעירים בכיסאות גלגלים. כאילו חפלה, איתם ביחד. יש לי עור ברווז, צמרמורת. נו, אתה יכול להתמודד עם זה באיזושהי צורה? ברור גם שזאת אחת הסיבות להצלחה שלנו, כן? חלק מזה שאתה מצליח בעולם נובע מהבלתי אפשריות שממנה באת".