
ב-1968, כשהוא בן 17, עלה להרכב. "אורי ויינברג שם אותי בהרכב הראשון ונוצרה שלישיית קישור טובה מאחור של אבי ארגז, יוסי סופר ואני".
הוא כמעט הגיע גם לנבחרת הלאומית. "הייתי בכושר טוב, ראוי לנבחרת של המאמן דוביד שוויצר. המאמן שלי בקבוצה, נחום סטלמך, שוחח מספר פעמים עם שוויצר, אבל 'הכריש' טען שאני צנום ולא גבוה מספיק עבור נבחרת ישראל. חלום אמיתי שהתנפץ לו".
ספר על המשחקים הגדולים שלך.
"זכורים במיוחד המשחקים נגד הפועל עכו בניצחון 0:2 שנשארנו בליגה, גם ניצחון במכתש על הכוח רמת גן עם צ'יקו פרקש 1:3, ועוד אחרים רבים, כמו בגביע המדינה 1974/75, בהם הדחנו את הפועל באר שבע ומכבי נתניה, אבל נעצרנו בחצי הגמר נגד בית"ר ירושלים, 1:2 מגול של שלום אביטן בדקה ה-119".
והיה גם מקרה עם כרטיס אדום לא מוצדק. "היום, בעידן הוואר, זה לא יקרה. אבי ארגז פגע בשחקן יריב, השופט שלח אותי לחדרי ההלבשה".
הישג השיא היה זכייה בגביע הליגה עם חדרה. "משחק בבלומפילד עם למעלה מ-12 אלף צופים נגד הפועל תל אביב עם בז'ראנו, אקהויז, קיקו, פרימו ולפרדון, שלא הצליחו לעצור את שמואל יעקובובסקי לכבוש ולנצח את האדומים במגרשם 0:1".
Source link