שווארמה רפאל, מודיעין: ביקורת וחוות דעת של דוד רוזנטל

איני נוהג להגיע לעיתים תכופות למודיעין, או בשמה המלא מודיעין-מכבים-רעות (ממ"ר, בקיצור), אבל בכל פעם אני נפעם מהניקיון והסדר שם. מבחינה זאת, זו כנראה העיר היחידה בישראל שמשדרת ניחוח של חדש – אולי, ובכן, משום שהיא חדשה.

לא תמצאו שם בתים על סף קריסה או חנויות שסבתכם הייתה קונה בהן. אלמלא הייתי מכור כל כך לעשן האגזוזים של המרכז ייתכן שהייתי שוקל מעבר, אבל עצם הנהיגה הממושכת (כשעה בזמן הלחץ, לא נעים, לא נורא) הבהירה לי שאולי בכל זאת כדאי להישאר בגבעתיים. כך או אחרת, לאחר מיני-אירוע בעיר חיפשתי שווארמה טובה. גוגל המליץ על "רפאל".

רפאל היא שווארמייה הממוקמת ברחוב דם המכבים, בלב אחת משדרות הבילוי והמסחר המרכזיות של העיר. הגעתי ב-21:30, כשעה לפני הסגירה, אך נראה שהעובדים כבר מוכנים לחתוך. קהל רב לא היה במקום, כי בכל זאת, שעה מאוחרת ביום חול שגרתי, אבל גלגל העגל הנוטף לא נראה עייף כלל וכלל. הוא קרץ ואני כבר ידעתי, או לפחות שיערתי, שעשיתי את הבחירה הנכונה. אגב, הסיח הזה היה מיותם, אולי מכיוון שהיה יום ראשון, וכנראה שבימים אחרים מצטרפים אליו גם אחיו ההודו והפרגית.

החבר'ה על הדלפק נראו קצת מותשים אבל שמרו על מצב רוח טוב. קצת פחות טוב הוא המחיר – 52 שקל לפיתה, 62 ללאפה. לאשתי, ידעתי כבר, אזמין פיתה, אבל מה איתי?