בשיעורו האחרון דיבר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו על הצורך הקיומי של הנשמה במזון רוחני והשווה בין הדאגה של האדם לגופו לבין הצורך לדאוג לנפשו. לדבריו, ישנה רגישות רבה כאשר אדם אינו אוכל ימים אחדים, אך כמעט ואין תשומת לב לרעב של הנשמה. "רואים אדם שלא אכל כמה ימים – כולם בוכים, צועקים, אומרים 'מסכן, הוא לא אכל כמה ימים, כמה צר יש לו'. אמא שרואה את הילד שלה לא אוכל מצטערת, דואגת לו, מבשלת עוד ועוד כדי שיאכל. ומה עם הנשמה שגם היא צריכה לאכול?.

הרב פינטו הסביר כי האדם אינו נבנה רק בגופו הפיזי, וכי ישנה חשיבות עליונה לבנייה פנימית של הנפש והרוח. "אדם לא רק גדל בגוף. יש אנשים גבוהים, חזקים, גדולים בגוף – אבל מה עם הבנייה של הנפש? מה עם הגדילה הרוחנית? כשאדם לא ממשיך להתפתח בתורה, בעבודת ה', במחשבה ובעומק של התורה, הוא לא מגיע ל'תן חלקנו בתורתך', הוא לא מגיע לחלק האמיתי של התורה ששייך לו – שהוא שורש נשמתו".

לדבריו, כאשר הנשמה אינה מקבלת את מזונה, היא מתחילה לזעוק. "האדם מתחיל להיות עצוב, הוא לא מוצא את עצמו. הנשמה דורשת אוכל כל יום. הנשמה דורשת תורה, הנשמה דורשת אמונה. היא דורשת את זה – זו החיות שלה".

הרב פינטו ציין כי לימוד התורה הוא המזון האמיתי של הנשמה, ורק באמצעותו היא מוצאת שלווה. "אדם ששומע דברי תורה – הנשמה שלו נרגעת. וככל שהוא יורד יותר לעומק דברי התורה – הנשמה שלו נרגעת יותר". לדבריו, יש חשיבות רבה להתאמת הלימוד לשורש נשמתו של האדם: "כשאדם יודע מה שורש נשמתו, והוא מקבל את התורה הזו מהרב הנכון או לומד את הספר הנכון – זה מרגיע אותו בנפש, זה נותן לו שלווה פנימית. אז הוא נכנס לעולם אחר".

הרב פינטו סיים את דבריו בקריאה לכל אחד להעניק תשומת לב אמיתית לנפש בדיוק כפי שהוא מעניק לגוף. "כולנו יודעים מה לעשות כשגופנו רעב. אנחנו ממהרים לאכול, לדאוג לבריאות, לאזן בין הכוחות. אבל הנשמה – אם לא נותנים לה את האוכל שלה, אם לא לומדים תורה, לא מתחזקים באמונה ולא מתעמקים בשורש שלנו – אז היא צועקת מבפנים. צריך להקשיב לצעקה הזו. צריך להאכיל את הנשמה בתורה ובאמונה".