בעקבות הצלחתו הרבה של שביל ישראל, מגיעות פניות רבות לוועדה לסימון שבילים לסימונם של שבילים ארוכים חדשים, אולם מקובלת הדעה שלא נכון לסמן שביל ארצי בנוסף לשביל ישראל, גם – אך לא רק – בשל הקושי לתחזק שביל טיול ארוך ורצוף. לטובת המטיילים, אנו רואים בחיוב את סימונם של שבילים ארוכים אזוריים, כמו שביל הגולן, שביל מגידו ושביל סובב רמון. הצלחתו של שביל ארוך נבחנת ברמת העניין שמגלים בו המטיילים, שלמעשה מצביעים ברגליהם על איכות השביל. הניסיון לימד ששבילים ארוכים שסומנו בעבר באזורים שפחות מעניינים את המטיילים, או שתוואי השביל לא תוכנן נכון – לא משכו אליהם מטיילים ובסופו של דבר הם ננטשו ובוטלו. המפתח לסימון שביל טוב ואיכותי הוא תכנון שנעשה מעיניו של המטייל – יצירת תוואי מעניין, יפה ומפתיע, עם עלילה מתפתחת וגיוון.
בשנת 2012, נבחר שביל ישראל, לאחד מ-20 מסלולי הטיולים הטובים ביותר בעולם מטעם מגזין הנשיונל ג'יאוגרפיק. זה מרגש לראות את האנשים מטיילים על שביל ישראל ועוברים חוויה ייחודית, מעשירה, מלמדת, מרגשת, מגבשת. אני נהנה לפגוש תוך כדי עבודתי בשביל את המטיילים הרבים, בודדים וקבוצות, צעירים ומבוגרים, נהנים מחוויית טיול בנופי הארץ היפה שלנו. אני שמח במיוחד לפגוש על השביל קבוצות של נוער. אני מתרשם שאנשי החינוך "גילו" את כוחו של השביל ככלי חינוכי וטיפולי.
מתחילת המלחמה, פגשתי בשביל מטיילים שחוו שכול ואובדן, או כאלה שיצאו לטייל לאחר סיום שירות סדיר או מילואים בלחימה בגזרות השונות. שמעתי על כך שהטיול והיציאה לטבע עוזרים גם בריפוי הנפש ובנחמה. העבודה בתחזוקתם ובפיתוחם של שבילי הטיולים בארץ היא זכות והנאה גדולה עבורי. אני מודה על כך בכל בוקר שאני יוצא לעבודה, ומרגיש סיפוק גדול בסופו של יום.