שאלות ותשובות: מה שצריך לדעת על תוכנית המכסים של טראמפ

ההשפעה של מדיניות המכסים החדשה על הכלכלה העולמית היא מרחיקת לכת ורב-ממדית, עם השלכות שחורגות הרבה מעבר ליחסי הסחר הישירים בין ארה"ב למדינות אחרות. מדובר בזעזוע משמעותי למערכת הסחר העולמית, שהתבססה בעשורים האחרונים על עקרונות של ליברליזציה ופתיחות יחסית.

בהיבט הכלכלי הטהור, העלאת המכסים מייקרת באופן ישיר את עלות הסחורות המיובאות לארה"ב. יבואנים אמריקאיים ייאלצו לשלם תוספת משמעותית על הסחורות שהם רוכשים מחו"ל, עלות שבחלקה הגדול צפויה להיות מגולגלת לצרכנים אמריקאיים.

התוצאה הצפויה היא עלייה במחירי מוצרים רבים בשוק האמריקאי, מרכבים ואלקטרוניקה ועד למוצרי צריכה יומיומיים, מה שעלול להוביל לעלייה באינפלציה. עובדה זו מעוררת דאגה מיוחדת בקרב כלכלנים, במיוחד לאור דבריו של שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק, שטען כי המכסים "שווים את זה" גם אם יובילו להאטה כלכלית.

הסיכון למיתון כתוצאה מהמכסים הוא ממשי. קן רוגוף, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), העריך שקיים סיכוי של 50% למיתון בעקבות הצעדים החדשים, הערכה שהדהדה בשווקים הפיננסיים. גם בנק ג'י פי מורגן עדכן את תחזיתו, והעלה את הסיכוי למיתון גלובלי עד סוף השנה מ-40% ל-60%. ההשפעה על הצמיחה הכלכלית העולמית עלולה להיות שלילית, במיוחד אם מדינות נוספות יצטרפו למעגל המכסים ההדדיים.

ואכן, תגובות הנגד של מדינות אחרות כבר מתחילות להיראות באופק. סין הודיעה על כוונתה להטיל מכסים נוספים של 34% על כל הסחורות האמריקאיות החל מה-10 באפריל, צעד שמסמן את תחילתה של מלחמת סחר נרחבת. בריטניה כבר מכינה רשימה של מוצרים אמריקאיים שעליהם יוטלו מכסי תגמול, וראש הממשלה סר קיר סטארמר הביע דאגה מההשפעות הכלכליות. גם מדינות אחרות, כולל האיחוד האירופי ויפן, שוקלות צעדי תגובה דומים.

פרט למכסים ישירים, השפעות עקיפות עלולות להיות משמעותיות עוד יותר. שרשראות האספקה הגלובליות, שכבר נפגעו בעקבות משבר הקורונה, עומדות בפני שיבושים נוספים. חברות בינלאומיות עשויות לשקול מחדש את מיקום מפעליהן ואת אסטרטגיית הייצור שלהן, תהליך שעלול להיות יקר ומורכב. במיוחד פגיעות הן תעשיות שמתבססות על שרשראות אספקה מורכבות וגלובליות, כמו תעשיית הרכב והאלקטרוניקה.

המתיחות הדיפלומטית שנוצרת בעקבות המכסים היא גם כן גורם משמעותי. מדינות כמו סין, האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה, שכולן עומדות בפני מכסים גבוהים, עלולות לראות בצעד האמריקאי מהלך עוין שדורש תגובה לא רק מסחרית אלא גם דיפלומטית. השיח הבינלאומי בנושאי סחר עלול להפוך למתוח יותר, עם השלכות על תחומים נוספים של שיתוף פעולה בינלאומי.

ההשפעה על מדינות ספציפיות מגוונת, כאשר כלכלות המתבססות על יצוא, כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה, צפויות להיפגע במיוחד. גם שווקים מתעוררים כמו הודו (26%) וויטנאם (46%), שנהנו בשנים האחרונות מהעברת פעילות ייצור מסין, עומדים כעת בפני מכסים גבוהים שעלולים לפגוע בצמיחתם.

האטלנטיק קאונסיל, מכון מחקר אמריקאי מוביל, מציין כי הממשל משתמש במכסים כשילוב של כלי משא ומתן, אמצעי ענישה, והגנה על תעשיות מקומיות. זוהי אסטרטגיה שטראמפ כבר השתמש בה בקדנציה הראשונה שלו, כאשר המכסים על סין הובילו בסופו של דבר להסכם "שלב אחד" בין המדינות. עם זאת, הסיכונים הפעם גבוהים יותר, הן בשל ההיקף הנרחב של המכסים והן בשל המצב הכלכלי העולמי השברירי יותר ב-2025.