משכירי נכסי נדל"ן רבים מקבלים לעיתים מקדמות בגין נכסיהם, אך מבחינת רשויות המס קיים הבדל מהותי במועד החיוב במס – בין מי שמשכיר את נכסיו כחלק מפעילותו העסקית, לבין אלה המשכירים את נכסיהם בתור שכירות פסיבית, שאינה עולה לכדי עסק.
ניקח לדוגמה תשלום דמי שכירות מראש בגין נכס שנמצא בבעלות משכיר, שהכנסה זו אינה עולה עבורו לכדי עסק. הוא יחויב בהכנסה מראש בשנה שבה קיבל את הכספים. יחד עם זאת נשאלת השאלה מהו הדין החל בעת קבלת שכירות מראש, עבור מי שמשכיר את נכסיו כחלק מפעילותו העסקית: האם יש לחייב אותו בשנת המס שבה התקבלה המקדמה? או שמא יש לדווח עליה בתור הכנסה בשנת המס העוקבת, בהתאם למועדים שבהם ניתנת השכירות? השאלה חלה למעשה על מרב עסקאות ההשכרה בישראל, ובייחוד של החברות הגדולות, המחזיקות במרב הנכסים.
חתימת חוזה שכירות (צילום: Shutterstock)
עד היום המדיניות שבה נקטה רשות המיסים כלפי אותם משכירים הייתה כי אין להקדים את מועד ההכרה בהכנסה במקרים שבהם היא נחשבת הכנסה עסקית, וזאת כאשר המשכיר מנהל את ספריו על בסיס מצטבר. נקיטת מדיניות זו על ידי רשויות המס התקיימה לאורך השנים על אף קביעת בית המשפט המחוזי בפסק הדין בעניין קריית יהודית לפני כ־40 שנה.
באותו פסק דין קבע בית המשפט, לאחר שההכנסה כבר סווגה כהכנסה עסקית, כי ההכנסה יכולה להשתייך בו־זמנית למספר מקורות – ומשום כך ניתן לסווג את הכנסת החברה גם כהכנסה פסיבית. בהתאמה קבע בית המשפט שניתן להקדים את עיתוי ההכרה בגין כל הכנסת שכירות. למען הסדר הטוב נציין כי על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון – אולם עוד בטרם נפסק הערעור הגיעו הצדדים לפשרה. כלומר, עד למועד כתיבת שורות אלה אין הכרעה של בית המשפט העליון בסוגיה.
לאחרונה, על אף מדיניות רשות המיסים לאורך השנים, אחד ממשרדי פקידי השומה הציף מחדש את המחלוקת, ובחר לסווג מקדמות שכירות עסקית ששולמו לחברה גדולה כהכנסה מראש, שיש לחייב בגינה את המס בשנה שבה התקבלה. עמדת פקיד השומה נשענה מאותו פסק דין בעניין קריית יהודית, והתעלמה ממדיניות רשות המיסים לאורך עשרות השנים מאז מתן פסק הדין.
זה גרר את התערבות החטיבה המקצועית ברשות המיסים, שקבעה קו אחיד וברור בעל השלכות רוחב, אשר משפיע על חברות רבות, מהגדולות שבמשק. ב־6 במאי פרסמה רשות המיסים נייר עמדה מקצועי, ולפיו מועד העיתוי בחיוב במס בגין הכנסות שכירות מראש, המהוות הכנסה מעסק, לא יחול בשנת המס שבה התקבלו (בשונה מהכנסות שכירות פסיביות שאינן עסקיות). בנייר העמדה הבהירה החטיבה המקצועית כי בהתאם לעמדת רשות המיסים לאורך כל השנים, מאז מתן פסק הדין בעניין קריית יהודית, מובהר כי סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה (אותו סעיף שדן בעיתוי ההכרה בהכנסה) אינו חל במקרים שבהם ההכנסה היא עסקית, וזאת כאשר הנישום מנהל ספריו בשיטה החשבונאית על בסיס מצטבר.
התערבות החטיבה המקצועית ופרסום נייר העמדה מלמד על רוח חדשה שנושבת במשרדי רשות המיסים. מדובר במדיניות חדשה שמוביל מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', יחד עם הסמנכ"ל הבכיר לעניינים מקצועיים אמיר דוידוב ומעורבותו השוטפת של נדב אשש, היועץ לעניינים מקצועיים ברשות המיסים. לעמדתנו, המשך פרסום עמדות וחוזרים לציבור הנישומים, וכן התערבות ובקרה של החטיבה המקצועית על משרדי השומה, יגבירו את הוודאות למגזר העסקי והפרטי כאחד. מדיניות המס – טוב שתיקבע בהנהלת רשות המיסים ותפורסם בשקיפות לציבור.
משרדנו ייצג את החברה האמורה מול רשויות המס. כל האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקוראים לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל עושה זאת על אחריותו בלבד.
ביום שני הקרוב יוגש כתב אישום נגד עומאר סאפא כוסי, עובד השגרירות הטורקית בתל אביב, החשוד בצילום נשים ונערות במלתחות חוף פרישמן בתל אביב. בית המשפט השלום בתל אביב החליט היום להאריך את מעצרו של החשוד עד יום שני כאשר התביעה הגישה נגדו הצהרת תובע על הכוונה להגשת כתב האישום.
החשוד, המתגורר במתחם השגרירות הטורקית, נעצר לאחר שהתגנב למלתחות בחוף פרישמן וניסה לכאורה לצלם בטלפון הנייד שלו נערה בת 13 ונשים נוספות מתפשטות בתאים סמוכים. הבנות שהבחינו בטלפון הנייד הזעיקו מיד את המשטרה, ובעקבות כך התקבלו לפחות שלוש תלונות נפרדות על האירוע החמור.
על פי פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט, כוסי חשוד במספר עבירות חמורות: פגיעה בפרטיות על דרך צילום ברשות היחיד, מעשה מגונה באדם ופרסום תצלום משפיל. במהלך החקירה התברר כי החשוד “לא הכחיש שצילם את התמונות, אך מסר הצהרות לא סותרות”, כך אמר נציג המשטרה.
שגרירות טורקיה בתל אביב (צילום: יחצ)
המקרה יוצר מתח דיפלומטי משמעותי בין ישראל לטורקיה. השלטונות הטורקיים ביקשו כי החשוד יוחזק במתחם השגרירות בתל אביב תחת מעמד דיפלומטי ויישאר תחת פיקוח הרשויות הטורקיות במהלך החקירה, אך הרשויות הישראליות דחו באופן רשמי את הבקשה הזאת ועל החשוד להישאר במעצר.
עורך דינו של החשוד, עו”ד קובי סודרי, ניסה לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למתחם השגרירות תחת השגחת עובדי השגרירות, תוך טענה כי מדובר באירוע יחיד שהתרחש במקום אחד ובמועד מסוים. עם זאת, השופטת החליטה להאריך את מעצרו בהתחשב בטיב העבירות, התשתית הראייתית ועילות המעצר שהציגה התביעה, לרבות מסוכנות ונטייה להימלטות.
לטיפה שאהין, קשישה בת 88 מעראבה, שילמה את המחיר במסגרת הסכסוכים בין עבריינים, שעה שנפצעה אנושות ובהמשך נקבע מותה לאחר שנפגעה מירי תועה – בעת שעמדה מחוץ לביתה בכפר. שאהין, האישה ה־15 במגזר שמצאה את מותה בנסיבות פליליות, היא גם הקורבן ה־130 של המגזר מאז תחילת שנת 2025.
סמוך לשעה 20:00 בערב, יצאה שאהין את ביתה ועמדה בחצר שמחוץ לבית, כשלפתע הגיחו אלמונים שפתחו בירי לעבר רכבים חונים ולעבר אחד הבתים הסמוכים. כדור תועה אחד, כך מאמינים במשטרה, הוא שפילח את גופה וגרם בסופו של דבר למותה. כוחות משטרה גדולים ממחוז צפון הגיעו לזירה ופתחו בחקירה לבירור נסיבות האירוע, שהרקע שלו הינו פלילי. במהלך הלילה, עצרה המשטרה שלושה חשודים.
מאוחר יותר הלילה, דווח למשטרה בתחנת עירון על אירוע ירי בכפר קרע, במהלכו נפצע תושב הכפר והוא פונה לבית החולים במצב קשה. אולם שם חלה התדרדרות במצבו, והצוות הרפואי קבע את מותו.
מדובר בקורבן ה־131 של המגזר הערבי מאז תחילת שנת 2025. שוטרי תחנת עירון הגיעו למקום מיד עם קבלת הדיווח במוקד 100 של המשטרה, והחלו באיסוף ממצאים מהזירה יחד עם חוקרי הזיהוי הפלילי. במקביל, גם כאן מתבצעות סריקות בניסיון לאתר חשודים במעשה.
אחרי ששוחרר אתמול (רביעי) בתום חקירה שנמשכה שעות ארוכות בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית, הגיע הבוקר (חמישי) יוסף חדאד, איש התקשורת המוכר כמסביר הלאומי בימים אלו, אל משרדי החקירות של מרחב איילון להשלמות חקירה.
למעריב נודע, כי חוקרי המשטרה הספיקו להוריד את מצלמות האבטחה ברחוב שבו התרחש האירוע, במהלכו נורתה יריה מנשקו של חדד, תוך כדי ויכוח עם אחר וכן מצלמות ממספר כלי רכב שהיו באזור בזמן האירוע. וזאת במטרה לעמת את חדד ואת "שותפו" לוויכוח האלים, מול התיעודים וכן מול גרסאותיהם עצמם.
יוסף חדאד (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)
בנוסף, במשטרה מתכוונים לעמת את חדאד, מול הממצאים שעלו מהחקירה וכן מול גרסתו מאתמול, לנוכח הממצאים החדשים. וזאת אחרי שהחקירה הראשונה הסתיימה סמוך לשעה 23:00 בלילה. גורמים במשטרה מציינים כי ברגע שבו בוצעה ירייה נראה כי לא מדובר בפליטת כדור, שכן קדמה לירייה כביכול שליפת האקדח מהנרתיק, מה שמצביע על כוונה.
מנגד, טוען חדאד בחקירתו כי חש מאוים לאור העובדה שהחשוד השני במעורבות בקטטה, הגיח לעברו אחרי שכבר חלף על פניו ורק לאחר שזיהה כי מדובר בו.
חדד באמצעות פרקליטיו עורכי הדין אפרים דמרי וחובב דמרי, דבק בגרסתו לפיה בנסיבות התקופה שבה הוא סופג איומים יומיומיים על חייו מקרב קיצוניים בחברה הערבית האירוע בכביש ביפו, הוביל אותו , תחת סכנה ממשית לחייו, ולאחר שנהג הרכב שחלף על פניו וביצע פניית פרסה , שב לעברו ואז ניגש אליו וירק על הרכב תוך כדי גידופו והשמעת איומים לעברו, לשלוף את הנשק אז גם נפלט הכדור לדבריו, ללא נפגעים.
עורכי הדין אפרים וחובב דמרי ציינו הבוקר: "יוסף חדאד זומן להמשך חקירה לאחר שהותקף על ידי אזרח ערבי תושב יפו, רכוב על קטנוע שזיהה אותו בכביש, איים, קילל ותקף אותו, כך שחדאד חש בסכנה לחייו. ככל שהחקירה תתמשך האמת תתבהר ויוכח כי לא מדובר בוויכוח בכביש אלא באירוע לאומני לכל דבר".
עוד אמרו: "כמי שפועל רבות למען המדינה ומהווה קול ייחודי ואמיץ בחברה הערבית חדאד חווה איומים יומיומיים על חייו מקרב קיצונים בחברה הערבית שרואים בו בוגד ומשת"פ ומתירים את דמו. כך הותקף פעמים רבות בעבר, וזו הסיבה שהוא גם נושא עימו אקדח להגנה עצמית ברישיון למען ביטחונו האישי. יוסף חדאד מודה לכל התומכים הרבים שמחזקים אותו ומרעיפים עליו אהבה".