חשוב אולי להזכיר לחמשת הפרופסורים המכובדים, ויש לציין, המאוד מוערכים על ידי, חרף הביקורת המובאת כאן כנגד מכתבם: ב-7 באוקטובר 2023 חמאס פתח במלחמה אכזרית נגד ישראל. רצח, הרג, אנס, קטע איברי גוף, שחט וחטף למעלה מ-1,200 אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון. שיסף גרונם של הורים לעיני ילדיהם, רצח ילדים לעיני הוריהם. היו אלו לא רק מחבלי חמאס אלא גם המוני "בלתי מעורבים" שרצחו, אנסו, בזזו, השפילו וחטפו. בהגיע החטופים שלנו לעזה, "בלתי מעורבים" ירקו עליהם, ביזו אותם, ביצעו בהם לינץ' והרעיבו אותם וממשיכים להרעיב את חטופינו עד סף מוות, להחזיק אותם כבולים לשלשלאות ברזל שחורכות את בשרם ומטרידים אותם מינית ונפשית.
אפילו זה לא מצדיק בשום אופן הרעבה, גם כשמדובר במפלצות האדם הללו וביוצאי חלציהם. אך אסור להתבלבל – אנחנו המאכילים, חמאס הוא המרעיב. על חמאס והליגה הערבית להתמודד עם העניין, לא על ישראל ולא במחיר פציעה של חייל אחד שלנו.
חמשת הפרופסורים מציינים במכתבם: "כעם שהיה קרבן לשואה הנוראה באירופה, מוטלת עלינו גם חובה לפעול". אני תוהה אם החיילים, אנשי הסגל והסטודנטים שלהם שחוו על בשרם את המלחמה ואת מאות ימי המילואים, יכולים להישאר אדישים כאשר הלכה למעשה כותבים באותן שורות על פועלם, כביכול, בשליחות מדינת ישראל, באותה נשימה עם הנוראים שהמציא המוח החולני ביותר בימי השואה.
מוטב לו היו הפרופסורים המכובדים מתרכזים בדרישה מהממשלה להחזיר מיד את כל החטופים שלנו, בפעימה אחת, בכל מחיר – לרבות הפסקת המלחמה, שכן ברור שישראל עוד תבוא חשבון עם כל המרצחים. ללא החזרת החטופים לא יהיה ניצחון, לעולם לא.
קחו כדוגמא את לבנון. לפני כמעט 350 ימים הגענו שם להסדר הפסקת אז. באין חטופים צה"ל חופשי לפעול בלבנון בעת צורך. חרף ערבויות בינלאומיות שקיבלה לבנון, מאז הפסקת האש ביצע צה"ל מאות פעולות קרקעיות נגד מחבלי חיזבאללה וחיסל 230 מתוכם, ביצע כ-500 תקיפות מהאוויר, השמיד כ-90 משגרים ואלפי רקטות ואף תקף 14 מטרות בביירות, ואין איש פוצה פה. חיזבאללה הפר את הפסקת האש כ-1,300 פעמים, וחטף. כך יהיה גם בעזה. קודם שיחזרו החטופים.
ישראל צריכה להתנתק טוטאלית מרצועת עזה. לשמור על פרימטר בטחוני ולסגור הרמטית את הגבול. להפסיק לספק להם אוכל, מים, חשמל, גז. שיתנהלו בעזרת אחיהם מ-22 מדינות ערב ו-57 מדינות האסלאם. אם יזיזו קנה או בלון תבערה אחד לכיווננו, ישראל תהיה חייבת להגיב בכל העוצמה. כמו בלבנון.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי-תקשורתי, פאר לוין תקשורת