צרכנות

רמי לוי, שופרסל ויוחננוף במלחמה: הסניף של קרפור יצר רעידת אדמה

Published

on




עפולה, עיר הבירה של עמק יזרעאל, הפכה באחרונה ממוקד שקט יחסית לזירה סוערת שמעסיקה את כל ענף הקמעונאות. השקת סניף קרפור היפר החדש, המשתרע על פני כ־4,000 מ"ר, יצרה אפקט של רעידת אדמה. המבנה ששימש עד לא מזמן את רשת "שפע ברכת השם", שפנתה בעיקר למגזר החרדי, קיבל מתיחת פנים בינלאומית, והפך לזירת מסחר צבעונית ורחבת היקף.

המסר ברור: קרפור ישראל רוצה להיות מותג של כולם. המגוון והמבצעים מותאמים לציבור החרדי, הערבי והחילוני גם יחד, תוך ניסיון להציע חוויית קנייה רחבה ונגישה. אך יחד עם ההשקה, העיר נכנסה למערבולת כלכלית שמוכיחה פעם נוספת – בישראל, כל כניסת שחקן חדש הופכת מהר מאוד למלחמת הישרדות.

קרפור (צילום: באדיבות קרפור)

קרפור מול המקומיים: שדה קרב על כל לקוח
הכניסה של קרפור לעפולה לא הייתה יכולה להגיע בעיתוי "נוח" יותר מבחינתה  ובזמן בעייתי מבחינת המתחרים. השוק נמצא תחת לחצים מתמשכים: יוקר המחיה, ירידה בכוח הקנייה של משקי הבית ועליות מחירים מצד יצרניות המזון. וכשקרפור מציעה פתאום פורמט ענק עם מבצעים אגרסיביים, כל השחקנים המקומיים נאלצו להרים את הכפפה.

רמי לוי, שמחזיק סניף חזק בעיר, יצא מיד במבצעים משלו. אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, מיהר להגיב והשיק קמפיינים אגרסיביים על מוצרי בסיס וירקות במחירים שלא נראו. גם יוחננוף ושופרסל יוניברס, שני שחקנים מרכזיים באזור, מצאו את עצמם בלב הקרב, מורידים מחירים ומחזקים את הנוכחות השיווקית.

התוצאה: ירידת מחירים דרמטית על מוצרים נבחרים, ובראשם פילה מושט – בקרפור נמכר ב־12.50 ש"ח לק"ג, רמי לוי השווה מיידית, יוחננוף מוכרת ב־15 ש"ח, ובקשת טעמים בעיר אותו מוצר עומד על 20 ₪ שעד אתמול היה מחיר טוב. הלקוח בעפולה, לפחות כרגע, נהנה מחגיגה שלא נראתה זמן רב.

עפולה מול תל אביב: פערי מחירים מקוממים
הדוגמאות שמגיעות מהעיר ממחישות את הפערים הבלתי הגיוניים בין המרכז לפריפריה. אם בתל אביב בקבוק קטשופ יעלה  10.90 ש"ח, בעפולה ניתן למצוא אותו ב־ 7.90 ש"ח בלבד. בקבוק שמן זית איכותי שנמכר ברשתות מרכזיות במחיר שבין 25 ל־39 שקלים, מוצע בעפולה בפחות מ־20 ש"ח.

קרפור דיזינגוף סנטר. הסניף ה-80 בישראל (צילום: לנס הפקות)
קרפור דיזינגוף סנטר. הסניף ה-80 בישראל (צילום: לנס הפקות)

והירקות? בעוד שבמרכז משלמים 4–5 שקלים לק"ג עגבניות, בעפולה הצרכן יוצא עם שקית מלאה בפחות משקל אחד לק"ג. קילו מלפפונים עולה 1.90 שקל לק"ג בלבד, ומגוון פירות מוצע בפחות מ־3 שקלים לק"ג. התמונה מעלה שאלה מתבקשת: אם רשתות מסוגלות להציע מחירים כה נמוכים בפריפריה, מדוע הן לא עושות זאת גם במרכז?

הסיבה האמיתית: התחרות ולא העלויות
כאן מתגלה האמת הפשוטה. המחירים בישראל אינם משקפים בהכרח את עלויות הייצור או היבוא, אלא את עוצמת התחרות. בעפולה, קרפור אילצה את כל השחקנים לפתוח במבצעי הישרדות. במרכז, שבו רמת התחרות שונה, אין לרשתות תמריץ להוזיל באותה רמה. המשמעות ברורה: הצרכן הוא זה שנמצא בלב הקרב, ולעיתים הוא "בן ערובה" של אסטרטגיות השיווק. חגיגה בעפולה – יוקר בתל אביב.

הצרכן מרוויח – אבל לזמן מוגבל
בטווח הקצר, תושבי עפולה והסביבה מרוויחים. סל קניות ממוצע יכול להיות זול בעשרות אחוזים בהשוואה לערים אחרות. משפחות שידעו לנצל מבצעים ולחלק קניות בין הרשתות יכולות לחסוך מאות שקלים בחודש.

אבל לצד החגיגה, צריך לשים לב לסימני השחיקה. בדוחות הכספיים האחרונים של רמי לוי, למרות עלייה במכירות, ניכרת שחיקה ברווחיות. כלומר, הרשתות אמנם מביאות יותר לקוחות, אך שולי הרווח מצטמצמים. קשה להאמין שהן ימשיכו למכור בהפסד לאורך זמן.

ההשפעה על עסקים מקומיים
מלחמות המחירים משפיעות לא רק על הרשתות הארציות אלא גם על הסוחרים המקומיים. מכולות קטנות, ירקנים עצמאיים וחנויות שכונתיות מתקשים להתמודד עם המבצעים האגרסיביים של הענקיות. לקוחות שבעבר מילאו את סל הקניות אצל הירקן המקומי, עוברים לקרפור או לרמי לוי כדי לחסוך עשרות שקלים.

התוצאה עלולה להיות סגירת עסקים קטנים  תהליך שכבר התרחש בערים אחרות. במובן הזה, הקרב בין הענקיות אולי מיטיב עם הצרכן בטווח הקצר, אך מחליש את המרקם העסקי המקומי.

הציבור החרדי והערבי כיעד מרכזי
מעניין לראות כיצד קרפור שינתה את המתחם ששימש את "שפע ברכת השם" החרדית, והפכה אותו לסניף שמנסה לפנות לכולם. עבור הציבור החרדי, נשמרו מותגים כשרים למהדרין ואריזות גדולות במחירים נגישים. לציבור הערבי בעפולה והסביבה מוצעים מוצרים מותאמים תרבותית, כולל מגוון רחב של בשר, אורז ושמן. בכך מנסה קרפור לשדר מסר של "בית לכולם", ובמקביל לייצר נאמנות בקרב אוכלוסיות שבעבר הרגישו פחות מיוצגות ברשתות בינלאומיות.

מה מלמדת עפולה על השוק הארצי?
עפולה הופכת למעבדה חיה של הקמעונאות בישראל. היא מוכיחה שהצרכן הישראלי מסוגל ליהנות ממחירים נמוכים בהרבה  אם רק קיימת תחרות אמיתית. הלקח הגדול לרגולטורים ולציבור הרחב הוא שתחרות אינה מותרות אלא תנאי הכרחי. במקום להסתפק בהצהרות על יוקר המחיה, יש לייצר תנאים שיאפשרו לרשתות חדשות להיכנס לשוק, גם בערים שבהן הדומיננטיות של רשתות ותיקות כמעט מוחלטת.

לא כל יום חג – כל יום קרב
המלחמה בצפון מייצרת כותרות ועניין ציבורי, אך גם מזכירה מציאות מורכבת: המחירים בישראל אינם יציבים אלא תלויי תחרות. ביום שבו הלחץ ירד, המחירים עלולים לטפס חזרה.

תושבי עפולה נהנים היום מירקות בשקל, קטשופ ב־7.90 ושמן זית בפחות מ־20 שקלים. השאלה היא כמה זמן תחזיק החגיגה הזו, והאם היא תחלחל גם לערים אחרות או תישאר עוד אפיזודה מקומית בזירת קרבות המחירים.

בשורה התחתונה: עפולה הפכה לסמל למלחמה על הכיס של הצרכן. הקרב בין קרפור, רמי לוי, ויקטורי, יוחננוף ושופרסל הוא לא רק על המדף אלא גם על נאמנות הצרכן ועל עתיד השוק כולו.





Source link

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כל העדכונים

Exit mobile version