Connect with us

חדשות בעולם

רמות חוסן נמוכות, אינדיקציות לפיתוח פוסט-טראומה: נתונים קשים על מצב תושבי הגליל שפונו

Published

on




מחקר חדש ומקיף בדק את החוסן הנפשי של תושבי הגליל המזרחי בשתי נקודות זמן, אחת בדצמבר 23 ואחת בספטמבר 24. את המחקר של מרכז הידע האזורי גליל מזרחי (שותפות של המכללה האקדמית תל לי ואשכול גליל מזרחי) ערכו ד״ר אילה כהן, ד״ר נועם כהן וד״ר רותם מאור והוא הוצג לראשונה בכנס האקדמי הראשון בישראל בנושא בריאות הנפש במציאות של מלחמה וטראומה לאחר שבעה באוקטובר של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICAMH) באוניברסיטה העברית. 

מטרת המחקר הייתה לבדוק מה מצב תושבי האשכול הגליל המזרחי במלחמה, כאשר 40 אלף תושבים מתוך 180 אלף פונו על ידי המדינה מתוך בתיהם. 

המטרה הייתה להשוות בין התושבים שפונו לתושבים שלא פונו, כאשר המחקר בדק את רמות החוסן הקהילתי של התושבים וגם אינדיקציות לפיתוח פוסט-טראומה.

על פי נתוני המחקר בקרב התושבים שפונו רמות החוסן היו נמוכות יותר בשתי נקודות הזמן ביחס לתושבים שנשארו, אם כי הייתה שחיקה ברמת החוסן לאלה שנשארו, אבל עדיין החוסן היה יותר גבוה מאלו שפונו.

האינדיקציות לפיתוח פוסט-טראומה היו בקרב מי שפונה. למרות התמיכה הכלכלית והסיוע נפשי שניתנו לאלו שנעקרו מביתם, הטלטלה של עקירה מהבית הייתה יותר קשה מאלו שנשארו באזור מלחמה פעיל וממושך.

מצאנו מבחינה מחקרית שהחוסן הקהילתי משמש כמשתנה מתווך וככל שרמות החוסן הקהילתי עולה כך יש פחות אינדיקציה לפיתוח של פוסט- טראומה.

החוסן הקהילתי של תושבים שעזבו את בתיהם היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לאלו שנותרו בבתיהם, הן בדצמבר 23 והן בנובמבר 24. 

עוד נמצא כי חוסן קהילתי מתווך את הקשר שבין פינוי לבין אינדיקציה לפוסט-טראומה, כך שתושבים שעזבו את בתיהם דיווחו על חוסן קהילתי נמוך יותר, דבר שהיה קשור לרמות גבוהות של פוסט טראומה, זאת בשתי נקודות הזמן שנבדקו. 

ממצאי המחקר עשויים לתרום להבנת המצב הנפשי של תושבי הגליל המזרחי בעקבות המלחמה, ובנוסף להדגיש את חשיבות החוסן הקהילתי בהתמודדות עם מצבי חירום, כאשר חיזוק החוסן הקהילתי עשוי להיות מנגנון מגן המסייע בהפחתת תסמיני פוסט-טראומה ובתמיכה בתושבים שנפגעו מהאירועים הביטחוניים וכי ישנה חשיבות לפיתוח מענה לתושבים המפונים ולאלו שנשארו בבתיהם. 

כיתת מפונים, ארכיון (צילום: מרק ישראל סלם)
כיתת מפונים, ארכיון (צילום: מרק ישראל סלם)

יפעת קורן זמרן, מנהלת מרכז ידע אזורי גליל מזרחי: "המסקנה המרכזית היא שבהתכוננות לתרחישים עתידיים צריך לחזק את החוסן הקהילתי של התושבים. כלומר, לא לפנות אותם מבתיהם, ובנוסף לחזק את ההנהגות הקהילתיות והקשרים הקהילתיים, את היחסים בין קבוצות שונות ביישוב, את רוח ההתנדבות ואת הקשר בין הרשות המקומית לתושב, כל אלה הם ההיבטים של חוסן קהילתי שאותם צריך לחזק. ראינו שהתושבים המפונים עברו טלטלה מאוד מאוד גדולה אבל הם קיבלו יותר משאבים. גם משאבים לטיפול רגשי וגם משאבים חינוכיים, תרבותיים, ועדיין החוסן שלהם היה יותר נמוך משל תושבים שנשארו בצפון באזור מלחמה והם היו בלי תמיכות של המדינה. הנתונים היו מובהקים, זאת אומרת שהטלטלה של הפינוי הייתה מאוד גדולה עבור האוכלוסייה".

אז מה המסקנות לעתיד?  
"אפשר לחשוב על תרחישים אחרים לפינוי; פינוי קצר מועד, או כמו בלבנון השנייה למשל שאז פינו רק את הילדים ולא פינו אוכלוסיות מבוגרות שאצלם העקירה מהבית הייתה טלטלה גדולה. בנוסף – משפרים את המיגון ככה שאוכלוסיות לא יצטרכו להתפנות. הרי פונו אוכלוסיות שאין להן מיגון. עוד אחת מהמסקנות היא שיש לחזק את החוסן הקהילתי בעיתות שגרה ולא לחכות לחירום. מעבר לזה, מענים רגשיים, טיפולים משפחתיים, כל מיני דברים שמייצרים חוסן. בדקנו בשתי נקודות זמן והשלישית תהיה בספטמבר 25".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים