אחרי העצירה של בנימין נתניהו בוושינגטון בדרך מהונגריה, מעריב שוחח עם סא”ל (במיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה”ל ובכיר במודיעין זרוע הים, שבחר לנתח את האירוע בעיניים אסטרטגיות ובחתך רב-זירתי.
לדבריו של יגור: “ניכר כי הפגישה נועדה בראש ובראשונה לצרכיו של טראמפ, לאחר הביקורת הקשה שנמתחה עליו בשל סוגיית המכסים ולאחר סוף שבוע עם הפגנות נגדו ברחובות הערים המרכזיות בארה”ב. מאחורי הקלעים (ועכשיו גם לפניהם) כל השחקנים מדברים עם כולם (ישיר או עקיף) – ארה”ב עם איראן, ישראל עם טורקיה, ישראל עם חמאס ועוד”.
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
לדבריו, כל צד במשוואה הבין לאומית – בין אם הוא תומך במערב ובין אם הוא ניצב מולו – מייחס המון חשיבות לנושא ה"זמן": “כל השחקנים משחקים על זמן. איראן וחמאס מנסים למשוך זמן כדי להימנע מפעולה צבאית בלתי הפיכה ולקבע עובדות בשטח, ואילו ארה”ב וישראל מעוניינות בקיצור משך הזמן מתוך רצון לסיים את המלחמה עם סדר אזורי חדש”.
יגור אף מצביע על נקודת זמן קריטית באופק: “תוקף שעון הזמן – ביקור טראמפ במזרח התיכון שצפוי בחודש מאי, שמטרתו ככל הנראה לקבע את היסודות לסדר האזורי החדש".
מעבר לניתוח הכללי, ביקשנו מיגור לספק אבחנות ספציפיות ביחס לזירות השונות. בסוגיית איראן אמר: “אין זו הפתעה שאיראן הסכימה לבסוף להיכנס לדו שיח עם ארה”ב. התוצאה הרצויה מבחינתנו – מודל לוב. עם זאת, יש לזכור שאיראן שונה מלוב – היא רואה עצמה כמעצמה וכמייצאת מהפכה איסלאמית שלמה, וכך בשם ה’תקייה’ השיעית המפורסמת ומיומנותה במו”מ ובבזאר המזרח תיכוני, תנסה להתל בשליחי ארה”ב למשא ומתן".
בנושא סוריה הוא אמר: “אין זו הפתעה שישראל, טורקיה וארה”ב תחלקנה את סוריה ביניהן לאזורי השפעה עם קודים ברורים, בדומה למנגנון שהחזיקה ישראל עם רוסיה. אף אחת לא מעוניינת בהתנגשות צבאית. יש לזכור עם זאת שטורקיה תנסה להשתמש בהשפעתה על סוריה למימוש חזון הגז הקטארי לאירופה דרך שטחה, וכנראה לא תרסן קיצוניות מוסלמית סונית, שזה כשלעצמו עלול לאיים על הסדר האזורי החדש”.
בנושא עזה ציין יגור: “יש רצף של מאמצים לשחרר חטופים נוספים כשברקע לחץ צבאי ולראשונה גם אזרחי, ותוכנית ההגירה מרצון מעזה שמהווה את האיום האסטרטגי הגדול ביותר על חמאס".
לסיום, ביקש יגור להדגיש את מה שלדבריו מהווה את לב הפגישה – עצם התרחשותה: “בשורה התחתונה, המסר החשוב של הפגישה הוא בעצם קיומה – רמת השותפות ורמת התיאום בין ישראל לארה"ב בעיתוי הנוכחי גבוהות מאוד, ממזערות ואקום שאליו יוכלו להיכנס יריבים ומעניקות בסיס איתן ליציקת יסודות לסדר חדש במזרח התיכון ביום שלאחר המלחמה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.