בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את תושב המרכז בניסיון לאיים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, הוא זוכה מהאישום שייחס לו איומים על מגיש התלונה. השופט איתי הרמלין קבע שהפוסט שפרסם בפייסבוק במאי 2023 נכנס בגדר איום.
בפוסט כתב הנאשם: “תקשיב לי טוב: אתה הולך לשחרר את קצבאות מחייתי היום!! לשחרר את הפרנסה שלי, ולשחרר את זכויותיי כאזרח החווה אפליה קשה, או שאשחרר בך כדור בראש. לך שחרר את הכסף שלי!! רוצח!!” הפוסט תויג לדף הפייסבוק של ראש הממשלה, משרדי ממשלה וגופים בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והבית הלבן. אזרח שקרא את הפוסט הגיש תלונה במשטרה.
בית משפט השלום בתל אביב (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
התביעה טענה כי מדובר באיום חמור על חיי ראש הממשלה, בעוד הנאשם טען כי הפוסט הופנה אך ורק לנתניהו ולא לציבור. השופט הרמלין קבע כי “הפרסום במקרה זה לא היה איום בפגיעה באדם אחר מזה שאליו הופנה האיום, אלא איום בפגיעה במאוים עצמו”.
במהלך המשפט טען הנאשם כי הוא “שבוי מלחמה” שנמצא “בשבייה של מדינת ישראל” ואף סיפר כי נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן התכתב איתו. הוא העיד שהפוסט נכתב “בלהט הרגע” מתוך כעס על כך שראש הממשלה מתעלם ממנו ולא נענה לפניותיו. לדבריו, לא התכוון להפחיד או לממש את האיום, אלא לדרוש את קצבאות הביטוח הלאומי. בהודעתו במשטרה אמר: “בהחלט מודע לכובד המילים ולהשלכות… לא הייתה לי שום כוונה של תכנון ומעשה. אני לא אפגע בחיים של אחרים, כאשר אני עצמי נאבק על החיים שלי”.
הנאשם סירב לעבור בדיקה פסיכיאטרית וטען כי כבר נבדק בעבר ונמצא כשיר. הסניגורית שלו ביקשה לזכותו בשל “זוטי דברים”, מאחר שמדובר בפוסט בודד שנחסם כמעט מייד, ללא עוקבים בעמוד, וכי הנאשם חי כדר רחוב. השופט דחה את הטענה: “מדובר באיום ברצח, וככזה לא ניתן לומר עליו שהוא קל ערך”.
בהכרעתו הדגיש השופט את הסכנה שבאיומים על נבחרי ציבור: “הפניית איום ברצח לנבחר ציבור עלולה לפגוע בחופש של נבחר הציבור לקבל החלטות מסיבות מקצועיות וענייניות ובכך לפגוע בציבור כולו”. עם זאת, ציין כי אין ראיה לכך שנתניהו נחשף לפוסט ולכן העבירה נותרה בגדר ניסיון בלבד. כאמור, בסיום ההליך הורשע הנאשם בניסיון לאיומים על ראש הממשלה וזוכה מהאישום כי איים על מגיש התלונה.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.