רומנו, תל אביב: המסעדה של אייל שני מחליפה שף. ביקור

את חלקן אתם יכולים להכין בבית, נכון. אחרות יגרמו לכם לעווית לא רצונית של גילגול עיניים והרמת גבה, בו-זמנית, סימולטנית. ביחד, מולן, מתמוססת הציניות. טעים, שכחנו כמה טעים

הגו-טו של הרומנו הוא עדיין חלה מהטובות שנאפות בארצנו, צלחות קטנות של טחינה וקרם פרש, השעועית הירוקה המעוטרת בהיסטוריה (48 שקלים), חציל ו"סלט מהעיר העתיקה". את חלקן אתם יכולים להכין בבית, נכון. אחרות יגרמו לכם לעווית לא רצונית של גילגול עיניים והרמת גבה, בו-זמנית, סימולטנית. ביחד, מולן, מתמוססת הציניות. טעים, שכחנו כמה טעים.

הז'רגון קצת ניקה את עצמו משטויות, והותיר רק מעט "צינורות מופלאים" והלצות שלא ברור מי מחייך לעברן בשנת 2025, אבל הקלנסינג הזה עובד גם עליך. המילים נבררות, מפולטרות, והאוכל נשאר. אינטיאס כבוש עדין וקרפצ'יו לוקוס (89 שקלים), פסטה שחורה עם סבידה, סרדינים על גריל פחם ומחבתות מחייכות עם קלמרי ואפונה, שרימפס ועגבניות, סרטנים וחמאת פרנו.

הבשר קיבל פה בשבועות האלה איזושהי בעיטה קדימה, וענייני בקר וטלה מודגשים כאן מכל עבר. קבב על לאפה חמה, סקלופיני כבד עם פירה, בצל ממולא ריזוטו ובשר ריאות, ההמבורגר האבוד ההוא, עם ריבת חבושים וגבינת דליס דה בורגון, וגם טוסט. פשוט כך. כלומר, "גרילד צ'יז" עם בשר וחרדל ומלפפון חמוץ אמיתי. זוהי התפרעות מלוכלכת מהסוג שאתה שמח לטבול בה את ידיך, ולהתלכלך בעצמך. אוכל שהוא אוכל, הצגה לא לשם ההצגה. פשוט, אבל מהוקצע. מחוספס, אבל רק בחלקים שהשיוף יהרוס.