בפוסט הפרידה כתב דוגה בין השאר: "שיחקתי בנוער, התאמנתי בבוגרים ולאט לאט התחלתי להשתלב. פה ושם משחק, אבל לא באמת מקבל הזדמנות אמיתית להוכיח. עצוב לי שכך היה, כי הרגיש לי שלא נתנו לי מספיק במה, אפילו שהרבה שחקנים בחדר ההלבשה האמינו בי.

"לאחר מכן, התחלתי להשתלב במשחקים. קיבלתי הזדמנות ופתחתי בהרכב מול אשדוד בגביע הטוטו, שם נפצעתי. לצערי התחיל לתקוף אותי גל פציעות בלתי רגיל, קרעים באימסטרינג, קרעים ברצועות בברך וקרעים בקרסול. כל הצרות האפשריות. היה לי קשה לחזור לעצמי, לכושר, ליכולת. ברגע שחזרתי לעצמי תקף אותי עוד גל פציעות שהכה בי שוב ושוב. ככה הסיפור שלי המשיך, ירדתי לליגה לאומית ואז ירדתי לליגה א', לבית"ר נורדיה. הכל הלך הפוך. היום, אחרי קושי רב, לילות בלי שינה, וקבלת החלטות הכי קשה שהייתה לי בחיים, החלטתי שאני מוותר על החלום שלי. הגעתי להבנה שלא משנה מה אעשה, זה יתקוף אותי שוב. פציעה כרונית בשריר.

"אני נפרד ואומר תודה לכל מי שהיה חלק מהקריירה שלי ובעיקר למועדון בית"ר ירושלים, שתמיד היה כאן עבורי. זה היה בשבילי משהו מיוחד. לעולם לא אשכח את הריח של בית וגן, של הדשא, את האנשים שהם היו בשבילי משפחה אחת גדולה", כתב.