היחס של הוותיקן והאפיפיורים לדורותיהם כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני די חד צדדי וכך היה לאורך השנים. במהלך המלחמה ברצועת עזה, המתנהלת מאז פתח חמאס במתקפת הפתע האכזרית שהוביל לטבח ה-7 באוקטובר, התבטא לא פעם האפיפיור המנוח בנושא, ודאג להזכיר בעיקר את "ילדי עזה" והפנה את מרבית תשומת הלב לאזרחים שנפגעו כתוצאה מהלחימה.
כעת פורסמה אחת הבקשות האחרונות של האפיפיור פרנציסקוס המנוח, שהלך לעולמו לפני כשבויים, כשהוא בן 88 ולאחר התמודדות עם מצב בריאותי קשה שהלך והחמיר בתקופה שלפני מותו. על פי פרסום של רשת CNN, בצוואתו ביקש כי הרכב שלו שזכה לכינוי "פופמוביל", יוסב לרכב רפואי ויישלח לרצועת עזה, במטרה לטפל בפצועים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.
לווית האפיפיור פרנציסקוס (צילום: רויטרס)
כזכור, האפיפיור פרנציסקוס, או בשמו האמיתי חורחה מריו ברגוליו, היה האפיפיור הראשון בוותיקן מאז המאה השמינית שנולד מחוץ לאירופה, דבר אשר השפיע רבות על תקופת כהונתו. בנוסף, הוא כונה לא פעם כ״אפיפיור ליברלי״ ובפיהם של אחרים כ"אפיפיור הקומוניסטי", כאשר בישראל, ככל הנראה, הוא ייזכר בעיקר בשל התבטאויותיו החריפות נגד המלחמה בעזה.
עשרות מנהיגים ואלפי מתאבלים התכנסו ברומא לקראת הלוויתו, שהתקיימה כשבוע לאחר פטירתו, ועל פי הודעת הוותיקן מעל 250 אלף בני אדם הגיעו לחלוק כבוד אחרון לאפיפיור המנוח, במהלך שלושת הימים בהם הוצגה גופתו לקהל הרחב. כזכור, ביקורת רבה ונוקבת נשמעה כלפי ישראל בעולם, לאחר שלא שלחה נציג רשמי להלווייתו.
הלווית האפיפיור (צילום: REUTERS/Remo Casilli)
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, היה הראשון מישראל שהתייחס למותו של האפיפיור, כאשר ביקר ביום שישי האחרון בשגרירות הוותיקן ובבית הנונציו האפיפיורי. בנוסף, במהלך ביקורו חתם הנשיא הרצוג, כמחווה רשמית, בספר התנחומים שנפתח לאחר שנפטר האפיפיור. הנשיא כתב בספר התנחומים: “מי ייתן ותפילתו לצדק ולשלום תתגשם במהרה בשחרורם המיידי של חטופי ישראל, המוחזקים באכזריות בפשע מחריד נגד האנושות, המוסר והאל עצמו".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.