אתמול פרסם צה”ל לציבור את תחקיר הקרב ב־7 באוקטובר בקיבוץ כרם שלום, לאחר שהציג אותו תחילה בפני קהילת היישוב ומשפחותיה השכולות. על פי ממצאי התחקיר, כ־100 מחבלים תקפו בכמה גלים את היישוב הקרוב ביותר לרצועת עזה, שבו גרים כ־180 תושבים. בלחימה נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות של כרם שלום, עמיחי ויצן ז”ל וידידיה רזיאל ז”ל, וכן שלושה מלוחמי סיירת הנח”ל, סרן תומר שוהם ז”ל, סמ”ר ירון שי ז”ל וסמ”ר אור מזרחי ז”ל. סמ”ר שהם משה בן הרוש ז”ל, שנפצע אנושות בקרב, נפטר מפצעיו ב־26 באוקטובר 2023.
התחקיר מציין כי אף שהיישוב צמוד לגבול וכי מחבלים רבים תקפו אותו נמנע אסון גדול יותר בזכות פעילות מקצועית ונחושה של כיתת הכוננות ושל כוח סיירת הנח”ל שהיה ביישוב לפני המתקפה. עוד קובע התחקיר, שנערך בידי אל”ם איילון פרץ וסוכם בידי מפקד פיקוד דרום לשעבר אלוף ירון פינקלמן, כי הצבא כשל בהגנה על היישוב וגזרתו.
לפי התחקיר, אחת הסיבות לכך שכוח סיירת הנח”ל שהה בקיבוץ לפני המתקפה היא דרישתו של רבש”ץ (רכז ביטחון שוטף צבאי) כרם שלום, אליה בן שימול, שתהיה נוכחות קבועה של כוח צבאי במקום. במהלך הלחימה ב־7 באוקטובר חברו ללוחמים כוחות נוספים מיחידות אחרות.
מחבלים במתקפה על כרם שלום (צילום: מסך)
גודל האחריות
“חשוב לעשות הפרדה מלאה בין התחקיר שהוצג לקהילת כרם שלום על ידי אל”ם איילון פרץ, לבין התחקיר שהוצג אתמול לציבור הרחב”, טוען בן שימול, ששירת בעברו בגדוד 51 בגולני ומשמש רבש”ץ כרם שלום מאז 2019. “התחקיר שהובא לקהילה הציג את הדרך הנפלאה והמשותפת של כל הגורמים שקשורים לאירוע, מכיתת הכוננות ועד צח”י (צוות חירום וחוסן יישובי – ד”פ), צוותי הרפואה וכן האזרחים. זה תחקיר שהתושבים נתנו בו אמון. מצד שני, משהו בתחקיר שהוצג לציבור הרחב גרם לתושבים תחושה פחות נוחה, וזה שמשהו במצג של ציר הזמן הביא פחות לידי ביטוי את גודל האחריות שכיתת הכוננות לקחה על עצמה באותו היום, למרות חוסר התקשורת שהייתה עם מפקדים בצבא, למרות חוסר האמצעים והתחמושת ולמרות המספר המועט של חברי הכיתה. ולא נכלל הדגש המהותי על זה שהלחימה פה בוצעה כתף אל כתף עם כמה לוחמים מסיירת נח”ל.
"אירוע שלא הודגש בתחקיר הוא אירוע הג’יפ של הסמ”פ סגן יואב לוינסון, שהגיע כשעליו עוד שני לוחמים לגדר ההיקפית של היישוב, נלחם וחסם עשרות מחבלים, מה שסייע לנו לתפעל בצורה יותר טובה את הלחימה. הג’יפ נפגע מכמה טילי אר־פי־ג'י, ובהתקפה הזו נהרג סמ”ר ירון שי ז”ל. אז צריכה להיות מלוא ההערכה לצוות הזה, על הגבורה שלו, לצוות חפ”ק העתודה שנלחם מוקדם בבוקר וחבר אלינו בסביבות 12, ובהמשך לצוות ביסל”ח שהצטרף אלינו ונלחם איתנו כתף אל כתף. יש פה סיפור גבורה, שצריך לתת עליו דגש בתחקיר הזה, לצד החוסן של הקהילה שלנו.
“ברמת היישוב קרה אירוע מאוד משמעותי – אנשים יצאו להילחם בידיעה שהם אולי לא יחזרו, בזמן שהמשפחות שלהם ספונות בממ”דים. זה מעיד על הרוח החזקה של היישוב. הדברים האלה היו צריכים לבוא יותר לידי ביטוי בלוח הזמנים של רצף האירועים בתחקיר. טעות משמעותית נוספת בממצאים היא שבתחקיר כתוב שפינו את תושבי כרם שלום בליל 7 באוקטובר, כשבפועל הפינוי קרה רק בליל 8 באוקטובר, שזה משמעותי מאוד. מדובר ב־36 שעות שבהן המשפחות סגורות בממ”דים. לא התאפשר לפנות את התושבים לפני כן כי עדיין הייתה לחימה מסביב ליישוב”.
נראה שדעתו של בן שימול אינה נוחה מכך שכיתת הכוננות אינה זוכה בתחקיר למלוא הקרדיט שהיא ראויה לו: “מציינים בסוף, באיזשהו משפט קטן בציר הזמן, את זה שכיתת הכוננות ניהלה לחימה רציפה וממושכת. זה בעצם מתקשר לתפיסה שהייתה רווחת במדינה לפני 7 באוקטובר, שלפיה הצבא חזק והיישוב חלש. כלומר, התפיסה הייתה שהרבש”ץ הוא סוג של סייר שמסתובב ביישוב כדי לתת לתושבים תחושת ביטחון וכנ”ל חברי כיתת הכוננות. אף אחד לא נתן אמון מלא בזה שלכיתת הכוננות יש רלוונטיות ושהיא יכולה להשפיע כל כך על מהלכי הקרב, שהיא חוד החנית – ובטח ובטח באירוע בסדר גודל כזה”.
אליה בן שימול (צילום: דובר צה"ל)
הסיפור של כולם
הרבש”ץ של קיבוץ כרם שלום מבקש להבהיר: “חברי כיתת הכוננות, שעושים את התפקיד בהתנדבות, הם תושבים שהתאמנו כמה שנים, חלק מהזמן על חשבונם, ויצאו מוכנים לקרב ברגע שהבינו שצריך לצאת. הם באו עם נשק ועם וסטים ואפודי מגן. זו הסיבה לכך שבמשך כל שעות הקרב הלחימה התנהלה בצורה מאוד מקצועית. זה משליך לא רק על הצבא, שמכיר ביכולת של חברי כיתת הכוננות במצבים כאלה, אלא גם על היישובים. אני מתכוון לזה שיישוב יכול להאמין בעצמו, שהוא מסוגל ומוכן להגן על עצמו בלחימה. וצה”ל מבין עכשיו את החשיבות של לאמן יותר את כיתת הכוננות, לספק לה תחמושת ולערב אותה במשימות כי כך התוצאה תהיה טובה יותר. התפיסה צריכה להיות צבא חזק ויישוב חזק. המטרה של הצבא לא צריכה להיות הפיכת כיתת הכוננות למליציה פרטית, אלא היא צריכה להיות חלק מהצבא. זה הוכיח את עצמו בקרב בכרם שלום".
\'\'דוגמה לחוזק של קהילה\'\'. כרם שלום (צילום: דורון הורוביץ, פלאש 90)
התאמנתם לתרחיש של 7 באוקטובר? "לא התאמנו לתרחיש של 7 באוקטובר, אבל התאמנו לתרחישים אחרים. הייתה לנו מוכנות ככיתת כוננות. תראה, הצלחנו לפני 7 באוקטובר להשיג 11 נשקים, והיו עוד טפסים שלא קודמו ורצון שלנו להשלים את זה ל־16 נשקים. בנוסף אבזרנו את עצמנו יותר בציוד ודאגנו שהנשקים יהיו בבתי החברים בכיתת הכוננות, במוכנות ליציאה. זה הוכיח את עצמו, כי באירוע לא היינו עסוקים בלרוץ ולחפש נשק. זה מאוד משמעותי, הנושא של הכנה ומוכנות לקרב. העובדה שלחמנו עם הצבא, הביחד הזה, יצר כוח עילאי שאפשר לנו להגן על היישוב בצורה מיטבית. זה סיפור משותף של הגנה על הבית”.
ב־7 באוקטובר, עם תחילת האזעקות, בן שימול הבין שמשהו חריג קורה. “הוצאתי הודעה לכל התושבים והוראה להיכנס לממ”דים, ובמקביל הזעקתי את כל חברי כיתת הכוננות וביקשתי מהם להצטייד”, הוא משחזר. “יצאנו למרכז היישוב עם לוחמים של סיירת נח”ל שנשארו לשמור בשבת. כשהגענו לחמ”ל, אחד התושבים התקשר ודיווח שהוא רואה מחבלים. יצאנו לכיוון והתחלנו להילחם בהם. תוך כדי הלחימה התבהרה יותר התמונה. באחד הדיווחים מחבלים נכנסו אל אחד הבתים, הזדהו ככוחות צה”ל וניסו לשכנע את בני המשפחה לפתוח להם את דלת הממ”ד. האבא החזיק את ידית הדלת ולא הסכים לפתוח. המחבלים הניחו מטען חבלה על יד הדלת וניסו לפוצץ אותה. הגענו למקום, והמחבלים החלו לירות לעברנו. בקרב הזה נהרגו עמיחי וידידיה ז”ל. כעבור שש שעות בערך הגיע טנק של צה”ל עם לוחמים נוספים ובהמשך הגיעו עוד כוחות. רק ביום ראשון בערב הצבא הצליח לפנות את התושבים. הקרב הזה הוא סיפור של כל מי שהיה שם: תושבים, חברי כיתות כוננות, חיילים וצוותי רפואה”.
על פי התחקיר, צוות החירום היישובי פעל ביעילות וסייע בפינוי פצועים ובפינוי תושבי היישוב, אך עם זאת, הצוות לא יידע בזמן אמת את תושבי הקיבוץ על חדירת המחבלים. התחקיר מדגיש כי פעולת חברי כיתת הכוננות באותו היום היא “דוגמה ומופת” להגנה על יישוב וכי גם פעולות החובשים והרופא בקיבוץ ראויות לשבח והביאו להצלת חיי אדם. על לוחמי צה”ל נאמר כי פעלו בגבורה ובחירוף נפש.
מה הלקח העיקרי שאתה לוקח מ־7 באוקטובר? בן שימול: “חשוב לשים דגש על המוכנות. שאלת המוכנות מאוד חשובה. והצבא צריך שהיישובים יהיו חזקים כי בשעת אירוע, עד שהצבא יגיע, היישוב עלול להיות חשוף. אם היישוב יקבל את הציוד שנחוץ לו כדי להגן על עצמו, הוא יוכל לשרוד. וזה נכון לכל היישובים”.
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili"
Please urgently remove this fake hotel from your website. It is a scam and it is deceiving many customers. It is advertised on all social networks as a scam! very important – report on fraud house and scam that in your website and cheat people and customers! – Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief
The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili" the name of here company is : Ltd Alpaka
405375419
Located at: Nucubidze St N57, Tbilisi, Georgia/Nucubidze Street 57, 0177 it smells terrible, The walls in the room are peeling, I took pictures, there is mold and dampness throughout the room the beds are really uncomfortable, like in a pre-trial detention center, your whole back hurts when you sleep on them and they almost break because they are so thin! the WI FI doesn't work at all, The room was very dirty and filthy, and when you ask her to move you to a room she says everything is taken, even though all the rooms are empty and open! I arrived at this horrible place, this horrible house, at 1:00 AM, after two hours of sleeplessness, I asked for my money back, a blonde girl of about 50 years old named “Anna” told me that she wanted the money in cash right away, otherwise she would not let me out of the hotel, she told me that I would not be able to sleep in their bed, at 3 AM I went to look for an ATM to withdraw money, because I could not find one, after searching for a whole hour, in the Tbilisi cold, I returned to her at midnight to look for an ATM, but she did not give me my suitcase and passport, so I came back the next day and gave me the money in cash, she did not give me an invoice either, do not come near! They are deceiving the public, booking and all hotel websites! This is not a hotel, it is a very dirty, old house and it smells very bad. Search on youtube "never go there – Hotel Delisi, Tbilisi City Georgia of Ana Chuchulashvili the house hotel from hell" , don't go " to “Hotel Delisi” on YouTube or "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia " or"HOTEL DELISI (Tiflis, Gürcistan) – Otel Yorumları ve Fiyat" He was caught on tape speaking badly and illegally taking a passport and suitcase.
That she took the suitcase by force, she also stole 3 expensive shirts from me for a total of 250 GEL, I demand compensation of 128 GEL for the two hours of hell I suffered there + 250 GEL for the shirts she stole from me
I have videos where she only wants money in cash so she doesn't pay taxes and doesn't agree that I pay her with a credit card, and she also doesn't want to give me my suitcase and passport.
1. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia
2. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Address
3. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Rooms
4. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Amenities
5. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Offers and Deals
სასტუმრო დელისი, ქალაქი თბილისი, საქართველო, ქურდის „ანა ჭუჭულაშვილის“
მსოფლიოში ყველაზე ცუდი სასტუმრო, საშიშია, ახლოს არ მიხვიდეთ! ეს სასტუმრო არ არის! ეს ძველი, ჭუჭყიანი სახლია, ოთახში ტარაკნები და მწერებია, სასტუმრო დელისი, ქალაქი თბილისი, საქართველო – ადგილის მენეჯერი თაღლითი და ყოფილი ნარკომანია, სახელად „ანა ჭუჭულაშვილი“, კომპანიის სახელია: შპს ალპაკა
405375419
მდებარეობს: ნუცუბიძის ქ. N57, თბილისი, საქართველო/ნუცუბიძის ქუჩა 57, 0177, საშინელი სუნი აქვს, ოთახში კედლები აქერცლილია, სურათები გადავიღე, ოთახში ობი და ნესტია, საწოლები ნამდვილად არაკომფორტულია, როგორც წინასწარი დაკავების იზოლატორში, მთელი ზურგი გტკივა, როცა მათზე იძინებ და კინაღამ იმსხვრევა, რადგან ძალიან თხელია! Wi-Fi საერთოდ არ მუშაობს, ოთახი ძალიან ჭუჭყიანი და უწმაწურია და როცა ოთახში გადაყვანას სთხოვ, მიპასუხებს, რომ ყველაფერი დაკავებულია, მიუხედავად იმისა, რომ ყველა ოთახი ცარიელი და ღიაა! ამ საშინელ ადგილას, ამ საშინელ სახლში, ღამის 1:00 საათზე მივედი, ორსაათიანი უძილობის შემდეგ, ფულის დაბრუნება ვთხოვე, დაახლოებით 50 წლის ქერა გოგონამ, სახელად „ანამ“, მითხრა, რომ ფული ნაღდი ფულით უნდოდა, თორემ სასტუმროდან არ გამიშვებდა, მითხრა, რომ მათ საწოლში ვერ დავიძინებდი, დილის 3 საათზე ბანკომატის მოსაძებნად წავედი ფულის გასატანად, რადგან ვერ ვიპოვე, მთელი საათის ძებნის შემდეგ, თბილისურ სიცივეში, შუაღამისას დავბრუნდი მასთან ბანკომატის მოსაძებნად, მაგრამ ჩემოდანი და პასპორტი არ მომცა, ამიტომ მეორე დღეს დავბრუნდი და ფული ნაღდი ფულით მომცა, ინვოისიც არ მომცა, ახლოს არ მოხვიდეთ! ისინი ატყუებენ საზოგადოებას, დაჯავშნის და ყველა სასტუმროს ვებსაიტს! ეს სასტუმრო არ არის, ეს ძალიან ჭუჭყიანი, ძველი სახლია და ძალიან ცუდი სუნი ასდის. YouTube-ზე მოძებნეთ "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The worse hotel in the world" , არ წახვიდეთ "Hotel Delisi"-ში YouTube-ზე ან "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia" ან "HOTEL DELISI (Tiflis, Gürcistan) – Otel Yorumları ve Fiyat". ის ვიდეოჩანაწერში მოხვდა, სადაც ცუდად საუბრობდა და უკანონოდ იღებდა პასპორტს და ჩემოდანს.
მან ჩემოდანი ძალით წამართვა, ასევე მომპარა 3 ძვირადღირებული პერანგი სულ 250 ლარად, მე ვითხოვ 128 ლარის კომპენსაციას იმ ორსაათიანი ჯოჯოხეთისთვის, რომელიც იქ ვიტანჯე + 250 ლარი იმ პერანგებისთვის, რომლებიც მომპარა.
მე მაქვს ვიდეოები, სადაც ის მხოლოდ ნაღდი ფულით ითხოვს ფულს, ამიტომ არ იხდის გადასახადებს და არ ეთანხმება, რომ საკრედიტო ბარათით გადავუხადო, ასევე არ სურს ჩემოდნის და პასპორტის მოცემა.
"ב-7.10 נחטפה כל המשפחה שלי, אני, בעלי דוד, ושתי בנותינו אמה ויולי, אז בנות 3 בלבד", פתחה את נאומה שרון, אשתו של דוד קוניו החטוף בעזה. "דוד בעלי, אהבת חיי, והאבא של הבנות שלי, עדיין שם. התאומות ואני חזרנו ביום החמישים ושתיים. אמה ויולי שלנו חגגו חמש, בלי אבא שלהן. בשבוע הבא הן ילכו לגן חובה, והן יודעות שאבא לא יהיה איתן ביום הזה. הן יודעות שאבא שלהן שם. לפני כמה ימים, כשהשכבתי אותן לישון הן שאלו אותי 'אמא, את בטוחה שאבא יחזור?'".
"יש הצעה לעיסקה על השולחן, שחמאס כבר אמר לה כן", המשיכה. "האמריקנים רוצים שהחטופים יחזרו. הרמטכ"ל אומר שחייבים ללכת עכשיו לעיסקה. העם, אתם, כל אחד מכם, כאן בככר, במהלך היום בצמתים, בכל מקום, במספרים אדירים, כולם צועקים איתנו, כולם רוצים את החטופים בבית. אז למה אני לא יכולה להגיד לבנות שלי שאני בטוחה שאבא שלהן יחזור?"