ראש ממשלת פולין דונלד טוסק לוקח שליטה נגד האיסלאם הקיצוני

ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הודיע בשנה האחרונה על תוכניות להשעות זמנית את הזכות למקלט כחלק מאסטרטגיית הגירה חדשה בשם "להשיב שליטה – להבטיח ביטחון". במהלך נאום בכנס של קואליציית מרכז-ימין "קואליציה אזרחית" בוורשה, טוסק הסביר כי בלארוס, רוסיה ומדינות מהמזרח התיכון מנצלות לרעה את הזכות למקלט.

"אחד ממרכיבי אסטרטגיית ההגירה יהיה השעיה טריטוריאלית זמנית של הזכות למקלט", אמר ראש הממשלה, והוסיף: "אני אדרוש זאת, אני אדרוש הכרה באירופה להחלטה זו… פולין חייבת לקחת בחזרה 100% שליטה על מי נכנס לפולין".

לפי החוק הבינלאומי, מדינות מחויבות להציע לאנשים את הזכות לבקש מקלט. טוסק לא אמר כיצד הוא יצדיק את המהלך בפני שותפיו באיחוד האירופי. "אנחנו יודעים היטב איך זה משמש את לוקשנקו, פוטין… איך הזכות למקלט משמשת בדיוק נגד מהות הזכות למקלט", אמר.

מאז 2021, פולין חוותה עלייה משמעותית במספר האנשים החוצים את הגבול לפולין באופן בלתי חוקי מבלארוס, בעיקר ממדינות המזרח התיכון, אפריקה ואסיה. באוגוסט 2021 בלבד, פי שמונה אנשים ניסו לחצות את הגבול באופן בלתי חוקי מאשר בכל שנת 2020. עשרות אנשים ממשיכים לנסות לחצות את הגבול מדי יום. ורשה האשימה את בלארוס ורוסיה ב"לוחמה היברידית", בהכוונת זרם המהגרים לכיוון האיחוד האירופי במטרה לערער את היציבות בגוש. שתי המדינות מכחישות זאת.

שר הפנים תומאש שימוניאק הדגיש בריאיון ליורוניוז: "זוהי תוקפנות היברידית. אלה אנשים שמגיעים במטוסים למוסקבה ומינסק ומוסעים באוטובוסים לקרבת הגבול, מודרכים על ידי בלארוס". הוא הוסיף כי המצב החמיר: "בימים האחרונים אנו מתמודדים עם עלייה במספרים ועם עלייה בתוקפנות. שיא התוקפנות היה במאי האחרון עם רצח חייל פולני בגבול, והיו לנו מספר תקריות שבהן זריקת אבנים, זריקת ענפים והרס מכוניות".

ממשלת פולין אימצה רשמית את אסטרטגיית ההגירה החדשה לשנים 2025-2030. טוסק חשף את האסטרטגיה תחת הסיסמה "להשיב שליטה – להבטיח ביטחון". המיקוד העיקרי של האסטרטגיה הוא ביטחון, אך פרק אחד מוקדש גם לשילוב מהגרים. האסטרטגיה מאורגנת סביב 8 נושאים מרכזיים ותוכנית היישום מחולקת לתקופות 2025-2027 ו-2028-2030.

האסטרטגיה מגדירה שילוב כתהליך דו-כיווני ומתנערת במפורש משימוש באמצעי הטמעה. מצד אחד, היא מדגישה כי זרים חייבים "להסתגל לנורמות ולכללים החברתיים שתקפים ומקובלים בחברה הפולנית". על פי המסמך, משמעותו ש"זר מתקשר בפולנית, מציית לחוקים, לנורמות ולערכים החלים בפולין, משתתף באופן פעיל בחיים החברתיים של הקהילה המקומית, ומקיים קשרים קרובים עם חברי החברה הפולנית". מצד שני, האסטרטגיה מספקת אמצעים להעלאת המודעות בקרב החברה המארחת למניעת גזענות.

במהותה, מדיניות שילוב המהגרים תהיה קשורה למדיניות ההגירה, מה שאומר שהפוטנציאל לשילוב מוצלח בחברה הפולנית ישפיע על אילו זרים יורשו להיכנס ולשהות בפולין. האחריות לשילוב מהגרים תחולק בין הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים לא ממשלתיים, בהתבסס על הניסיון החיובי מסיוע לאנשים שנעקרו מאוקראינה.

התוכנית צופה שכל הזרים ישתתפו בפעילויות שילוב מתחילת שהותם בפולין. מעסיקים המעסיקים זרים יידרשו לתרום לעלויות השילוב. עדיפות מרכזית תהיה ארגון קורסים בשפה הפולנית למהגרים, כאשר המשתתפים צפויים לכסות חלק מהעלויות. בנוסף, האסטרטגיה מכריזה על הכנסת מבחני שפה לזרים המגיעים לאיחוד משפחות ומבחני ידע אזרחי לאלה המבקשים אזרחות פולנית.

תוכניות שילוב מיוחדות ייושמו עבור אזרחים אוקראינים, קבוצת המהגרים הגדולה ביותר בפולין. תוכניות אלו יכוונו לא רק לשלב אוקראינים בחברה הפולנית אלא גם לעזור להם לשמור על קשרים עם ארץ מוצאם, ולאפשר להם לתרום לשיקום אוקראינה לאחר המלחמה.

כשנשאל מה יקרה עם הפליטים האוקראינים ביום שהמלחמה תסתיים, שימוניאק ציין כי "אין זה ודאי שאנשים אלה באמת ירצו לעזוב את פולין ולחזור לאוקראינה" והוסיף כי "אם הם רואים בפולין מקום לעתיד משפחתם, חייהם, אז הם פשוט יישארו כאן", אך הוסיף שמוקדם מדי לנחש.

הקואליציה של טוסק הפתיעה רבים כשהמשיכה את מדיניות ההגירה הנוקשה שיושמה על ידי הממשלה הימנית הקודמת של מפלגת "חוק וצדק". ביולי, בעקבות מותו של חייל פולני בן 21 שנדקר למוות על ידי מהגרים בגבול, הממשלה העבירה בפרלמנט את ביטול השימוש בנשק חם על ידי כוחות הביטחון בהגנה עצמית בנסיבות מסוימות. סקרי דעת קהל מצביעים על כך שרוב הציבור תומך בקו הנוקשה, כאשר 86% מהמשיבים תומכים בשימוש בנשק בהגנה עצמית על ידי שירותי הביטחון.

בעוד שהממשלה בהובלת "חוק וצדק" דיברה בתקיפות על מהגרים ממדינות המזרח התיכון ואסיה, היא הנפיקה את המספר הגבוה ביותר של אישורי שהייה ועבודה שנתיים בכל האיחוד האירופי במשך רוב תקופת כהונתה. רבים מהמהגרים שחוצים לפולין מבלארוס אינם נשארים במדינה, אלא ממשיכים לגרמניה. המגמה הובילה את ברלין להנהיג בדיקות בגבול עם פולין.

טוסק הצהיר גם כי פולין לא תיישם את האמנה האירופית להגירה ומקלט, לה הגיב הנציב האירופי מגנוס ברונר ואמר שהמדינה תצטרך לשאת בהשלכות. שר הפנים שימוניאק הסביר את העמדה בשיחה עם יורוניוז: "הסכמתנו לכך לא תינתן. פולין קלטה מיליון פליטים מאוקראינה במהלך המלחמה, וזו עלות כספית מסוימת למדינה שלנו". 

ההצעות החדשות של טוסק עוררו התנגדות משמעותית. פולנים התאספו בוורשה כדי למחות נגד הצעתו להשעות זכויות מקלט למהגרים. הבמאית אגניישקה הולנד, בפנייה לכ-100 מפגינים מחוץ למשרד ראש הממשלה במרכז ורשה, אמרה: "אנחנו מאוכזבים וכועסים על ממשלת טוסק". נציג מנציבות האיחוד האירופי הזהיר כי תוכניותיו של טוסק עלולות "להפר את התחייבויות המדינה בתחום זכויות האדם", במיוחד ביחס לאמנות ולתקנים בינלאומיים המסדירים זכויות פליטים.

ינינה אוחויסקה, מייסדת הארגון "פעולה הומניטרית פולנית" וחברת פרלמנט אירופי לשעבר במפלגתו של טוסק, מתחה ביקורת חריפה על ההצעה בראיון לאתר החדשות Onet. "אם ראש הממשלה מכריז על משהו כזה, זה אומר שהוא גם משעה את אמנת ז'נבה, את האמנה לזכויות האדם ואמנות וחוקים רבים אחרים. האם זה אומר שהם לא יחולו בפולין?" שאלה.

אוחויסקה הוסיפה כי היא "מרגישה מרומה" על ידי אסטרטגיית ההגירה החדשה, והזהירה כי היא תוביל ל"הרס חייהם של אנשים רבים". היא ביקרה עוד את הממשלה על התעלמות מקולם של אלה העובדים ישירות עם מהגרים והציעה: "הייתי מארגנת מעברים חוקיים בגבול, שבהם אנשים יוכלו לבוא, להגיש בקשה, להיחקר".

ארגוני זכויות אדם הביעו דאגה רבה ממדיניות ההגירה של הממשלה החדשה. ארגונים לא ממשלתיים מעריכים כי יותר מ-130 מהגרים מתו משני צדי הגבול של בלארוס עם פולין, ליטא ולטביה מאז תחילת המשבר. "מעולם לא ראיתי את דונלד טוסק כמגן זכויות אדם, אבל זו רמה חדשה של שפל", אמרה מלגוז'טה שולקה, חברת הנהלה בקרן הלסינקי לזכויות אדם בוורשה לבי-בי-סי. "יש משבר הומניטרי בגבול, אבל זהו גם נתיב הגירה פתוח. אנחנו צריכים למצוא מקום לדיון רציונלי שאינו מונע באופן כה פופוליסטי", הוסיפה.

המחלוקת מתרחבת גם לתוך הממשלה עצמה. שימון הולובניה, יו"ר הפרלמנט ומנהיג מפלגת המרכז-ימין פולין 2050, לא הסכים עם הערותיו של טוסק, והצהיר כי טוסק דיבר רק בשם מפלגתו שלו. "אנו חושבים שהזכות למקלט היא 'קדושה' במשפט הבינלאומי", אמר הולובניה ברשתות החברתיות. 

במקביל, התעוררה התנגדות גם לבניית מרכזי שילוב לזרים במחוז פודלסקי בפולין. לפי חבר הפרלמנט מ"הקונפדרציה" מיכאל פולובוצק, הקמת מתקנים כאלה עלולה להוביל לעלייה בזרם הזרים, אשר "תדרדר משמעותית את הביטחון ברחובותינו". נציג נוסף של "הקונפדרציה", זביגנייב קספרצ'וק, הדגיש בפעולת המחאה: "אם מסתכלים על כל מה שקורה במערב אירופה כרגע, על הפשע הקשור לפעילויות של זרים, אז אנחנו לא רוצים לאפשר הקמת מרכזים כאלה!"

מצד שני, המרשל של המחוז לוקאש פרוקורים, הבטיח כי המרכזים ישרתו רק אנשים השוהים בפולין כחוק. "יש קרן מקלט, הגירה ושילוב באיחוד האירופי, ומקרן זו ממומנות פעילויות שמטרתן לתמוך בזרים. מה יקרה במרכזים כאלה? רק זרים השוהים כחוק יוכלו לשהות שם. יתקיימו שם שיעורי שפה פולנית, אבל זרים יקבלו שם גם סיוע משפטי, פסיכולוגי ואדמיניסטרטיבי", הסביר פקיד המחוז. מועצת מחוז פודלסקי תקצה 17 מיליון זלוטי (15 מיליון שקל) ליישום הפרויקט.

עם בחירות לנשיאות המתקרבות בשנה הבאה, טוסק רמז כי הגירה תהיה נושא מרכזי במסע הבחירות שלו, והבטיח להפחית הגירה בלתי סדירה ל"מינימום" ו"להשיב 100% מהשליטה על מי שנכנס ויוצא מפולין".