בעוד שלושה ימים, ב-15.06, תסתיים כהונתו של ראש השב"כ הנוכחי רונן בר, וראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום כי החליט למנות את סגנו של בר, ש', כממלא מקום זמני. לפי הודעה מטעם גורם במשרד ראש הממשלה, תהליך אישור מינויו של האלוף דוד זיני לתפקיד קבוע צפוי להימשך כמה שבועות.
כדי למנוע ואקום פיקודי בשב"כ, הוטלה על ש' המשימה למלא את התפקיד באופן זמני, לתקופה של עד חודש או עד למינויו הרשמי של זיני – המוקדם מבין השניים.
המינוי הזמני מתרחש על רקע סיטואציה משפטית מאתגרת – יו"ר הוועדה למינויים בכירים, השופט בדימוס אשר גרוניס, שוהה כעת בחו"ל וצפוי לשוב רק ב-20 ביוני. בשל היעדרותו, וכן עקב חוסר של שני חברים נוספים בוועדה, לא ניתן היה לאשר מינוי קבוע או זמני. כך נוצר צורך במינוי ממלא מקום – פתרון שאומץ לבסוף.
אשר גרוניס (צילום: יונתן זינדל)
עד לאחרונה בסביבת ראש הממשלה דיברו על התסריט של מינוי ממלא מקום כעל אופציה לא רצויה ("אין יותר קבוע מזמני"). עם זאת, גורמים המעורים בהליך המינוי הבהירו כי "לא יהיה מצב שלא יהיה פה ראש שב"כ אפילו יום אחד".
יש לציין כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה כבר לפני יותר משבועיים כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ואינו מוסמך לעסוק במינוי ראש שב"כ, גם אם מדובר במינוי זמני. היא ציינה כי המינוי של זיני נעשה בניגוד לחוק ויש להתחיל בהליך חדש. למרות זאת, במכתב שהעביר היום סגנה, עו"ד גיל לימון, נמסר כי ניתן לאשר את מינויו של ש' לתקופה של חודש, בשל הצורך הדחוף למנוע פגיעה בביטחון המדינה, ובתנאי שבמהלך תקופה זו תועבר סמכות המינוי לשר אחר, כמתחייב לפי החוק.
ש׳ הוא בן 53, נשוי ואב לשלושה, והחל את דרכו בשירות בשנת 1995 כרכז מודיעין במגזר הערבי במרחב ירושלים יהודה ושומרון. בין השנים 1995 ל-2010 ביצע שורה של תפקידי שטח, ניהול ופיקוד, ובהם רכז נפת ירושלים ופיקוד על הכשרת רכזי השטח בשב״כ. בשנים 2010 עד 2012 היה בתפקיד ראש מחלקת סיגינט סייבר, בשנים 2014-2012 היה ראש לשכת ראש השירות, ובשנים 2016-2014 היה ראש חטיבת המחקר.
בשנת 2016 יצא לשנת לימודים, וב-2017 חזר להיות ראש חטיבת הסיכול בשומרון, עד שנת 2019. באותה שנה הוא עבר לתפקיד ראש אגף סיכול ריגול עד שנת 2021. בשנים 2024-2022 היה ראש אגף מטה (האחראי על בניין הכוח בארגון), ומינואר 2024 – סגן ראש השירות (אחראי על הפעלת הכוח בארגון).
ש׳ הוא בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני במנהל עסקים. בשירותו הצבאי היה לוחם וקצין בחטיבת גולני.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.