כלכלה
ראש בראש: מעלה אדומים הפכה לזירת הקרב של רשתות המזון
בין ירושלים למדבר של ים המלח, על כביש מהיר שפותח נוף עוצר נשימה, מתגלה אחת הערים המפתיעות ביותר בישראל – מעלה אדומים. העיר, שהוקמה לפני כארבעה עשורים, מונה כיום כ־38 אלף תושבים וממשיכה לגדול בקצב מרשים. לצד השקט המדברי, השכונות המתחדשות והאוכלוסייה המגוונת, היא הפכה למוקד משיכה לא רק למגורים אלא גם למסחר, קניות ובילוי.
הפנינה הכלכלית של העיר היא אזור התעשייה מישור אדומים – מתחם מסחרי ותעשייתי מהבולטים בישראל, שמצליח למשוך אליו מבקרים מכל רחבי הארץ. לא מדובר רק במחסנים ובמפעלים, אלא במוקד בילוי, קניות וחדשנות. כאן נבנה DCITY – קניון הרהיטים והמוצרים לבית הגדול והמושקע בארץ, שמזכיר בקונספט שלו מתחמי עיצוב בינלאומיים. לצדו פועל פארק השעשועים המקורה הגדול בישראל, שהפך ליעד מועדף למשפחות מכל הארץ, במיוחד בימי הקיץ החמים.
אבל מאחורי הקלעים של מוקדי הבילוי והפנאי האלה מתנהלת דרמה צרכנית לא פחות מעניינת תחרות לוהטת בין רשתות המזון, ובעיקר בין שתי ענקיות הקמעונאות הישראליות: רמי לוי ויוחננוף. מדובר בקרב מחירים שמטלטל את השוק המקומי, מושך קונים מהעיר ומחוצה לה, ומשפיע על הדרך שבה תושבי האזור קונים, מבשלים וצורכים.
איך הכל התחיל – מהשליטה של רמי לוי לאתגר של יוחננוף
עד לא מזמן, רמי לוי נחשב לשחקן הבלעדי כמעט בזירת המחירים האטרקטיביים במעלה אדומים. סניפו במישור אדומים שירת במשך שנים את רוב האוכלוסייה המקומית וגם קונים שהגיעו מירושלים והסביבה. רמי לוי זכה לאמון בזכות סל מוצרים רחב, מבצעים תדירים ותדמית של "זול ואיכותי".
אך לפני קצת יותר משנה נכנסה לתמונה רשת יוחננוף, שפתחה סניף חדש, גדול ומודרני באזור. הסניף, בעיצוב מוקפד ובפריסה רחבה, נבנה כדי להציע חוויית קנייה משודרגת שילוב של מחירים תחרותיים עם שירות אישי יותר, מעברים מרווחים ותצוגת מוצרים שמזכירה חנויות קונספט.
המהלך הזה לא עבר בשקט. בתוך שבועות ספורים מהפתיחה, תושבים רבים החלו לנסות את המתחרה החדש, והחלו להשוות בין סל הקניות שלהם אצל רמי לוי לבין סל דומה ביוחננוף. התוצאה לחץ תחרותי אמיתי שהורגש מיד במדפי הסניפים.
סקר המחירים שחושף את פערי הענק
כדי להבין עד כמה הקרב הזה משמעותי, ביצענו סקר מחירים מקיף באמצעות אתר פרייסז ע"י המכון לחקר הקמעונאות, שבדק 151 מוצרים ב־6 רשתות מזון הפועלות באזור. לצד רמי לוי ויוחננוף נבדקו גם שופרסל דיל, סופר ספיר, זול ובגדול ומעיין 2000.
התוצאות מפתיעות – הפער בין הסל הזול ביותר לסל היקר ביותר הגיע כמעט ל־24%. מדובר בפער עצום, שבחישוב חודשי למשק בית ממוצע עלול להגיע לחיסכון או להוצאה נוספת של מאות שקלים.
הנה כמה מהתוצאות הבולטות מהסקר:
סל זול ביותר: רמי לוי – 1,744.54 ₪
סל שני בזול: יוחננוף – 1,825.15 ₪
סל יקר ביותר: מעיין 2000 – 2,163.09 ₪
פערים דרמטיים נמצאו גם בפריטים בודדים. למשל: מלון נמכר ברמי לוי ב־1.70 ₪ לק"ג, בעוד שבמעיין 2000 הוא נמכר ב־6.90 ₪ – פער של יותר מ־305%. מלפפון טרי – 2.70 ₪ ברמי לוי לעומת 8.90 ₪ בזול ובגדול, פער של כ־230%. פילה סלמון קפוא – 39.90 ₪ בזול ובגדול לעומת 79.90 ₪ במעיין 2000, פער של 100%. הנתונים האלה ממחישים עד כמה קנייה נבונה יכולה לשנות את גובה ההוצאה החודשית, במיוחד במשפחות מרובות ילדים או בקרב משקי בית שמבצעים קניות גדולות אחת לשבוע.
מה מניע את התחרות – לא רק המחיר
לכאורה, מדובר במאבק מחירים פשוט – מי שמציע סל זול יותר, מנצח. אך בפועל, התמונה מורכבת יותר. רמי לוי ביסס את מעמדו באזור באמצעות רשת קשרים ארוכה עם הספקים, מבצעים נקודתיים ושימוש במותג הפרטי שלו. בנוסף, הסניפים שלו ידועים בקצב תחלופת מוצרים גבוה, מה שמאפשר לו לשמור על טריות ולצמצם פחת.
יוחננוף, מנגד, נכנסה עם אסטרטגיה שונה שילוב בין מחיר תחרותי לבין חוויית קנייה משודרגת. הסניפים שלה רחבים, מוארים ומציעים תצוגת פירות וירקות שמושכת את העין. בנוסף, היא שמה דגש על שירות לקוחות אישי, כולל קופות מהירות וקופות בשירות עצמי, מענה מהיר לעגלות מלאות, ואפילו שירותי אריזה משודרגים.
מבחינת הצרכן, ההבדל בין שתי הרשתות אינו רק במחיר אלא גם בחוויה, בנוחות ובאווירה.
השפעת התחרות על יתר הרשתות בעיר
המלחמה בין שני הענקים לא הותירה את יתר הרשתות במעלה אדומים אדישות. שופרסל דיל, זול ובגדול, סופר ספיר ומעיין 2000 מצאו את עצמן נדרשות להציג מבצעים משלהן כדי לא לאבד נתח שוק.
חלקן בחרו להתרכז בקהלים ספציפיים למשל, מבצעי כשרות מהודרת לפני חגים, או מבצעים על מוצרים ייחודיים שקשה למצוא אצל המתחרים. אחרות התמקצעו בשירות משלוחים מהיר, בתקווה למשוך את מי שמעדיפים להזמין הביתה במקום להגיע פיזית לחנות.
מה ההבדל בין מעלה אדומים לפריפריות אחרות
בעבר, היה כמעט מובן מאליו שמשקי בית בפריפריה ישלמו יותר על סל הקניות שלהם לעומת תושבי גוש דן. המרחק ממוקדי ההפצה, היעדר תחרות אמיתית, ועלויות לוגיסטיות גבוהות – כל אלו השפיעו על המחיר הסופי לצרכן.
אבל מה שקורה כיום במעלה אדומים מדגים את השינוי – כאשר יש תחרות אמיתית בין רשתות גדולות, המחירים יורדים ואף יכולים להיות נמוכים יותר מאשר בערים הגדולות.
הסיבה לכך כפולה: ראשית, המודעות הצרכנית עלתה, והקונים אינם חוששים להשוות מחירים בין רשתות ואף לנסוע מספר דקות נוספות כדי לחסוך. שנית, רשתות מבינות שהן יכולות למשוך לקוחות מאזורים סמוכים אם הן מציעות סל משתלם ובמעלה אדומים, מיקומה הגיאוגרפי מאפשר להגיע לקהל מירושלים, ממבשרת ציון, ואפילו מאזורים קרובים יותר לים המלח.
תרבות הצריכה – הבדלים בין ירושלים לתל אביב
אחד ההבדלים המעניינים בין מעלה אדומים לאזורים במרכז הארץ הוא בהרגלי הצריכה. במרכז, ובמיוחד בתל אביב, רבים מוציאים חלק ניכר מהתקציב החודשי על מסעדות, בתי קפה והזמנות אוכל. במעלה אדומים והסביבה, לעומת זאת, הבישול הביתי שולט.
הצרכנים כאן שמים דגש על רכישת חומרי גלם איכותיים, הכנת אוכל טרי בבית ושמירה על תקציב משפחתי. לכן, מבצעים על פירות, ירקות, בשר ודגים זוכים לתשומת לב גבוהה יותר לעומת מבצעי חטיפים או משקאות ממותקים. העדפה זו משפיעה ישירות על אסטרטגיות המבצעים של הרשתות – מי שמציע את הירקות הטריים ביותר במחיר המשתלם ביותר, מרוויח את לב הצרכן.
תיירות וקניות – שילוב מנצח
התחרות הקמעונאית במעלה אדומים מקבלת דחיפה נוספת בזכות התיירות הפנימית. מבקרים שמגיעים ל־DCITY או לפארק השעשועים מנצלים את ההזדמנות לעשות קניות גדולות בדרך הביתה.
רשתות המזון מודעות לכך, ומציבות שלטי מבצעים גדולים בכניסות ובחניות, במטרה ללכוד את תשומת לבם של מבקרים שאולי כלל לא תכננו לקנות מזון, אך לא יכולים להתעלם מהצעות אטרקטיביות במיוחד.
השורה התחתונה – מי מרוויח מהמלחמה
בסופו של דבר, הצרכן הוא המרוויח העיקרי מהתחרות העזה בין רמי לוי ליוחננוף. המחירים הנמוכים, המבצעים הממוקדים והשירות המשתפר הם תוצאה ישירה של המאבק על נתח השוק.
עם זאת, חשוב לזכור שהתחרות עשויה להיות זמנית – ברגע שאחת הרשתות תבסס את שליטתה ותקטין את הלחץ מצד המתחרה, ייתכן שהמחירים יטפסו שוב. לכן, על הצרכנים להמשיך להשוות מחירים באופן קבוע ולא להסתמך על מוניטין בלבד.
הסקר בוצע באמצעות אתר פרייסז בתאריך 11-8-25
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
