על רקע הלחימה העצימה של צה"ל באיראן ובעזה, הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, ביקר אתמול (רביעי) בחטיבת המחקר עם ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר, ראש חטיבת המחקר, תת-אלוף אופיר מזרחי רוזן ומפקדים נוספים. הרמטכ״ל שוחח עם מפקדי וחיילי חטיבת המחקר שהציגו בפניו את תמונת המצב והתוכניות המבצעיות להמשך, והביע את הערכתו על עשייתו החשובה והמדויקת של אגף המודיעין במלחמה ובמבצע מול איראן בפרט.
לדברי הרמטכ״ל: "אגף המודיעין הוכיח יכולת בלתי רגילה, מפעימה וכל אזרחי המדינה, כל העולם, מסתכל עליכם בהשתאות ובהערכה, כולם רוצים ללמוד איך הדבר הזה קרה ואני אומר לכם – יש ניסים שמי שעושה אותם זה האנשים, והאנשים במקרה הזה זה אתם".
"בשמי ובאמת בשם צה"ל ובשם מדינת ישראל, אני מודה לכולכם. אנחנו עושים פה היא היסטוריה ואנחנו משנים את פני מזרח התיכון. חגורת אש, החרב שהם בנו במשך שנים כדי לפגוע בנו, אנחנו מפנים את זה עכשיו אליהם, אל תוך האדמה שלהם. שלומי, בהובלה שלך, בהובלה אמיצה, בהובלה מקצועית ואיתך כל המפקדים האחרים שנמצאים ואלפי החיילים שעושים פה עבודה מצוינת, בהצטיינות יתרה ומקצועיות רבה מאוד. אתם מייצרים פה יכולת שהיא יכולת חריגה וזה מה שמאפשר לנו לפעול 1,500 קילומטר, ברמה הפרטנית ביותר״.
ראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף שלומי בינדר, שוחח עם עם החיילים והמפקדים שנכחו במקום. הוא דיבר על מצבו של הצבא האיראני לאחר המתקפות הישראליות, וסיפר על המצוקה בה נמצאים בכירי משמרות המהפכה.
דבריו מגיעים ברקע המשך התקיפות הישראליות באיראן ושיגורי המטחים לעבר מדינת ישראל, כפי שקרה הבוקר. כזכור, במטח השיגורים מאיראן הבוקר פגע טיל בבית החולים סורוקה בבאר שבע וגרם לו נזק אדיר. בנוסף לפגיעה בבאר שבע, במטח הבוקר, אשר שוגר לאזורים נרחבים בישראל, בניגוד רוב המטחים מאיראן אשר משוגרים בדרך כלל לאותו מקום. מספר זירות נוספות אותרו בהן פגע טיל באופן ישיר.
בפתח דבריו של ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר: ״פגענו קשה מאוד בפו״ש כבר בלילה הראשון, מדבר איתכם על סדר גודל של 30 מפקדים, השמות שפורסמו הם השמות של היותר בכירים. אבל אנחנו מדברים על רמטכ״לים, מפקדי חיל האוויר".
אלוף שלומי בינדר בבנק המטרות (צילום: דובר צה"ל)
עוד אמר בינדר: "לפני יומיים הצלחנו לתקוף מפקדה סודית שלהם בהרים, חלק מהמפקדים הצליחו לברוח משם למקום אחר. 12 שעות אחרי זה הצלחנו לתקוף את הרמטכ״ל ח׳תאם אלנאביאא׳ שברח לאותו מקום בהרים ברכס אחר בטהרן, עם עבודה מעולה של אנשי פו״ש והמפקדות".
"אנחנו צריכים לצוד אותם בכל מקום שהם יברחו אליו, ואתם מצליחים להפוך את איראן כמו שאמרתי מקודם מאיזה מקום רחוק, 1,500 קילומטר מפה, לצבא שאנחנו יודעים להתמודד איתו עם תחושה של מעגל ראשון. הבאתם את המעגל השלישי הזה להיות מעגל ראשון", הוסיף ראש אמ"ן.
חוסל הרמטכ"ל החלופי של משמרות המהפכה (צילום: דובר צה"ל)
לסיום, אמר: "והיכולת שלכם להביא יעדי איכות בימים הקרובים, היא דרמטית. צריך להביא הרבה, להגביר את הקצב וזה בדיוק מה שאנחנו עושים – כי זה מסוג האיומים שאני אומר לכם, מדינת ישראל לא יכולה לחיות איתם נקודה. זאת הסיבה שיצאנו למערכה וזאת הסיבה שאתם עובדים קשה״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.