מדריד, ספרד, בלב אירופה – בצל עלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים ובאווירה של חרדה גוברת, התקיים כנס שנתי יוצא דופן של האיגוד האירופי ליהדות (EJA). מאות מנהיגים יהודים, אקדמאים, פעילים ובכירים בקהילות מכל רחבי היבשת התכנסו בבירת ספרד במטרה להציב זרקור על מציאות קשה: אנטישמיות אינה נחלת העבר – היא חיה, בועטת, ולעיתים אף זוכה ללגיטימציה במסווה של אידאולוגיות עכשוויות, אקדמיה, תקשורת ואפילו חקיקה.
האירוע "לעולם לא עוד – משבועה למציאות חירום" נפתח בסרטון מצמרר שתיעד תקיפות אנטישמיות עכשוויות – על רקע הפגנות, אוניברסיטאות ורחובות ברחבי אירופה. הרב מנחם מרגולין, יו"ר EJA, פתח בדברים חריפים: "הביטוי 'לעולם לא עוד' הפך משבועת זיכרון למצב חירום עכשווי. התמיכה במדינה היהודית הפכה לנטל. מנסים להפריד בין אנטי-ציונות לאנטישמיות – אבל הם אחד".
הפגנות פרו פלסטיניות בגרמניה (צילום: רויטרס)
מילותיו לא השאירו מקום לספק: האדישות מסוכנת, והמצב מחייב פעולה. הציבור אדיש, הממשלות שותקות. אחד משיאי הכנס היה הצגת סקר מקיף של חברת איפסוס, שנערך בשש מדינות מערב אירופה.
ממצאי הסקר מעוררים דאגה: 82% מהמשיבים אינם סבורים שמאבק באנטישמיות הוא עדיפות ממשלתית, 55% מדווחים על גישה שלילית יותר כלפי יהודים מאז פרוץ מלחמת ישראל–חמאס, כ־50% הודו שהתקשורת משפיעה לרעה על תדמית היהודים בעיניהם. "כש־80% מהציבור לא תופסים אנטישמיות כבעיה – אין פלא שהמנהיגים לא פועלים", אמר הרב מרגולין. "התפקיד שלנו הוא לזעזע את הדממה הזאת".
אוניברסיטאות, רחובות, בתי משפט – שדה הקרב החדש
במהלך הכנס עלו גם מוקדי שנאה קונקרטיים. באוניברסיטאות ברחבי אירופה, כך נטען, מרצים וסטודנטים יהודים סובלים מהדרה, גרפיטי אנטישמי ויחס מזלזל מצד הנהלות. רעיונות כמו "קולוניאליזם מתנחלי" ו"אינטרסקשונליות" – הפכו לכלים שמדירים ומסמנים את היהודים.
שלמה דהאן, ראש המחלקה המשפטית של EJA, תיאר בריאיון בלעדי: "מאז 7 באוקטובר, מספר האירועים האנטישמיים זינק במאות אחוזים. אנשים מסתירים סמלים יהודיים, לא חובשים כיפה, מכניסים את המגן דוד לתוך הבגד. זה בלתי נתפס".
עוד אמר כי דהאן כי: "אנחנו מייצגים מעל 300 קהילות יהודיות. אנחנו מקבלים עשרות פניות. פועלים להביא את הפוגעים לדין, מול משטרה ותביעה, ומרכזים מאמץ נגד ארגונים כמו Palestine Action Group, שפועלים באלימות נגד אתרים יהודיים – ממנצ'סטר ועד בלגיה".
מקרה אנטישמיות (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
דהאן ציין גם את הקושי שבאכיפת החוק באירופה, כולל מקרים של סחר בפריטי נאצים ואיסור שחיטה כשרה: "כשמוכרים מזכרות נאציות במיליוני יורו – זו לא חירות ביטוי, זו ביזוי קורבנות. וביחס לשחיטה – זו כפייה. אם לא רוצים אותנו – שיאמרו. אבל אנחנו לא נלך. היהודים כאן כדי להישאר".
ריאיון מיוחד עם הרב מנחם מרגולין
בסיום הכנס, ישב הרב מרגולין לשיחה עם כתב "מעריב", והביע דברים נוקבים: "לפני חצי שנה, כשהיינו בפולין, אמרתי שאם לא הייתי רב – הייתי עוזב את אירופה. ואני עומד מאחורי זה. אני מעדיף לחיות בישראל – במקום שיש בו חינוך יהודי ברור, תרבות יהודית ברורה, ביטחון לחיי קהילה. באירופה המצב רק מחמיר".
"אנחנו חייבים להמשיך להילחם. אי אפשר לעצור אותנו. העלאת מודעות, פעילות משפטית, לחץ על ממשלות – כל אלה קריטיים. כבר יש הצלחות קטנות, אבל נצטרך הרבה יותר מזה", אמר מרגולין והתייחס גם לכלי המשפטי: "זה לא הפתרון, אבל זה כלי חשוב. יש עדיין חומות – כמו פסיקות של שופטים שלא רואים באנטישמיות עבירה. לכן אנחנו דורשים גם שופטים שמבינים את חומרת הבעיה. המאבק יימשך". ולבסוף, על עיקרון האחדות: "אנחנו קוראים לכל הארגונים היהודיים – באירופה ובישראל – להפסיק עם פוליטיקה ואגו. להילחם יחד. רק ביחד ננצח".
הזירה הבינלאומית: מוסר כפול ומימון אנטי-ישראלי
בכנס השתתפו גם פרשנים ואקדמאים מהשורה הראשונה. הבריטי דאגלס מאריתקף את מדיניות המערב: "איש לא דואג לישראלים יותר מישראל עצמה. כל דבר חוץ מניצחון – זו תבוסה. הסטנדרטים הכפולים כלפי ישראל מחלישים את המערב כולו". פרופ’ ג’רלד שטיינברג (NGO Monitor) הזהיר מפני ארגוני זכויות אדם בינלאומיים: "הם לא מגיני זכויות – אלא תועמלנים. יש להם קשרים הדוקים לאקדמיה, תקשורת ופוליטיקה. יש לשלול מהם לגיטימציה ומימון. זו לא מחלוקת – זו מלחמה".
דאגלס מארי (צילום: Stuart Mitchell, Inc Monocle Photography)
דווקא מאוקראינה באה התקווה כשהרב מאיר סטמבלר, יו"ר הקהילות היהודיות באוקראינה, הגיע לכנס לאחר מסע מפרך של 24 שעות: "אנחנו שם – למרות הכול. הפדרציה שלנו מחויבת לביטחון ולזכויות של יהודי אירופה. ממשלות צריכות להבין – זו לא תקופה רגילה. הגיע הזמן לפעולה".
עם סיום הכנס, נותרה שאלה נוקבת תלויה באוויר: האם יהדות אירופה עוד חיה ובונה, או שהיא רק נלחמת לשרוד? הרב מרגולין, בקול יציב ובמבט קדימה, סיכם: "אנחנו לא עוזבים. אנחנו נלחמים – בגאווה, באמונה, ובתקווה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".