Connect with us

כלכלה

ראיון עם ראם עמינח: "התוספת לתקציב הביטחון מסכנת אותנו"

Published

on



מה מטריד אותך?
"כולנו כבר עברנו כמה שיעורים בשנתיים האחרונות ומבינים שאי אפשר לסמוך על מדינות אחרות שימכרו לנו בזמן מלחמה. אנחנו גם מבינים שהייצור המקומי בזמן מלחמה לא יודע להדביק את צורכי המלחמה, והוא מתבסס על רכיבים שנקנים בחו"ל ממדינות שכבר הוכיחו, שבזמן אמת הן עוצרות לנו את האספקות. אנחנו אפילו מבינים שהיינו רוצים שהחיילים יילחמו בכלים יותר ממוגנים. לכן אנחנו חייבים עכשיו לבצע התקשרויות ארוכות טווח בארץ ובחו"ל של חימושים, פלטפורמות ורכיבים קריטיים".

וזה עולה הרבה כסף.
"כשמשרד הביטחון מבקש כסף לשכר או לפנסיות זה עניין אחד, אבל כשהוא מבקש כסף לצרכים ביטחוניים קריטיים זה עניין אחר לגמרי. לזה קוראים קונספציה. כשהאוצר חושב שהוא יודע להגיד מה הם האיומים ואם מישהו מורתע או לא מורתע. אנחנו באמת רוצים עוד פעם 7 באוקטובר?

"כשמשרד הביטחון מבקש 60 מיליארד שקלים כדי להשלים מלאים, שיביאו אותו למצב של השישה באוקטובר, זה כבר לא עניין של משרד הביטחון ומשרד האוצר. יש לי שתי ילדות, ואני לא מוכן לסכן אותן. צריך להשלים את החוסרים באופן מיידי, כדי שניתן יהיה להתמודד עם האיומים הבאים".

באוצר טוענים שמערכת הבטחון בזבזנית והיא חייבת להיות תחת הבקרה שלהם.
"במבצע צוק איתן, מיכל עבאדי הייתה החשבת הכללית באוצר, ואני היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. אמרתי לה אז, 'מיכל אנחנו חברים, אני לא מסתיר כלום. קחי בן אדם שלך, שיישב אצלנו יחד עם אנשי ונספור את ההוצאות יחד' – וככה היה. ואז היא עברה על הנתונים, ואמרה לי שמשהו לא מסתדר. היה יום אחד שצרכנו תחמושת פי שמונה מביום רגיל. גם אני לא הבנתי איך יכול להיות שהוצאנו ביום אחד 400 מיליון דולר תחמושת.

"התברר שזה היה ביום שבו נחטפו החיילים בעזה. צה"ל ירה את כל מה שעמד לרשותו כדי לחסום את החטיפה. תשאלו, החתמתי על זה את החשב? ממש לא. קוראים לזה כלכלת חימושים. הבנו אז, שמצד אחד הצבא לא סופר את השימושים, אבל מהצד השני הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל מוטרדים מהמלאי, כדי להיות מוכנים אם יקרה משהו נוסף בלבנון או במקום אחר. ואז הם חוסכים, וכך נוצרת כלכלת חימושים שמאזנת את עצמה כספית.

"רק כדי לסבר את האוזן, במלחמה מול איראן הוצאנו ב-12 ימים 20 מיליארד שקלים. באוצר לא מצליחים להכיל את זה, כי הסכום גדול על הקופה. אבל זאת תופעה מוכרת. כשמישהו חייב לך כסף ואין לו, הוא מתחיל לחפש הסברים למה הוא לא צריך לשלם. ובמקרה שלנו, לא צריך להיות כלכלן גדול בכדי להבין את מצב האוצר. אם יגיע שוב אירוע כמו זה שחיסלו אותנו ושחטו זה בלתי נסבל. אם האזרחים היו מבינים את משמעות הקיצוץ בתקציב הביטחון, שהוא התפשרות על הביטחון שלנו, הם היו מאוד מודאגים.

"ב'צוק איתן' הכניסו את גולני בנגמ"ש אלומיניום לעזה, כזה שכדור מנק"ל יכול לחדור אותו, וזה בגלל שהיו אלפי כלים כאלו ו-100 נמרים ממוגנים, במקום שהמספרים יהיו הפוכים. אנחנו מייצרים עשרות טנקי מרכבה 4 בשנה. סטלין יצר במלחמת העולם השנייה 2,500 טנקי T-34 בחודש. אנחנו דנים על שלוש צוללות, כשהגרמנים השיקו בשנים מסוימות הרבה יותר מזה. עד כדי כך אנחנו על הקצה.

"האוצר מדבר על התייעלות. האם אפשר לעשות התייעלות ב-60 מיליארד שקלים? בשוליים. התקציב המקורי של משרד הביטחון ל-2025 היה 135 מיליארד שקלים, כי הנחת התקציב הייתה שהמלחמה מסתיימת בינואר, וזה היה לפני מרכבות גדעון ואיראן".



Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים